ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כד: 9+ - כה: באמצע)
המשך איסורי הנאה
א. חייב רק אם באכילה/הנאה כדרכה
A. מה זה לא כדרכה –
אכילה – חלב חי,
הנאה – חלב של שור הנסקל על מכה.
B. חיזוקים –
- 1.גם רב אחא בר רב עויא בשם רי"ח.
- 2.ר' זירא – על מיץ ערלה של תותים לא לוקים, לכאורה כי אינו כדרכה.
דחיית אביי – שם זה כי זה זיעה בעלמא.
C. אביי – כלאי הכרם יוצא דופן ולוקים גם בשלא כדרכה.
כי לא כתוב שאסור לאכול אלא "פן תקדש המלאה".
קשה – איסי בן יהודה לומד איסור הנאה מכלאי הכרם לבשר וחלב, ולא פרכו שכלאי הכרם חמורים כי לוקים גם שלא כדרכם.
תשובה – כי גם בשר וחלב יוצאי דופן ולוקים גם באכילה שלא כדרכם.
[המקשן הבין שבבשר וחלב צריך כדרכה כי נלמד בגז"ש מטריפה,
אביי מבין שהתורה בכוונה לא כתבה במפורש את איסור האכילה בבשר וחלב כדי שנאסור גם שלא כדרכה].
ב. ממתי נאסרים כלאי הכרם (האם הייתה שעת הכושר)
בהו"א – לא הייתה שעת הכושר (מה שנאסר זה מה שגדל, ולפני שגדל לא היה)
רב אדא ב"א – הייתה שעת הכושר (גם הזרע נאסר (מההשרשה), ולפני ההשרשה היה מותר).
קשה – המעביר עציץ נקוב בכרם, נאסר רק אם גדל.
תשובה – יש שני מסלולים:
- 1.זרע – נאסר כבר בהשרשה.
- 2.גידול – נאסר רק אם גדל עוד.
ג. פיקוח נפש לא דוחה ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים
A. ר' יעקב-רי"ח – מבכל מתרפאים חוץ מבעצי אשירה.
במה מדובר – אם אין סכנה – למה מותר[1], ואם יש סכנה – למה באשירה אסור?
תשובה – מדובר בסכנה, אך פיקוח נפש לא דוחה ע"ז (ואפילו שימוש בעצי אשירה).
מקור – "ואהבת... בכל נפשך".
למה גם שימוש בעצי אשירה? ר"ן – אביזרייהו דע"ז. תוס' – מדרבנן – שמא יחשוב שיש לע"ז כוחות.
B. רבין-רי"ח - פיקוח נפש גם לא דוחה שפיכות דמים וגילוי עריות.
מקור –
שפיכות דמים – סברא (הדם שלך לא יותר אדום)
גילוי עריות – היקש משפיכות דמים (צעקה הנערה המאורסה... כי כאשר יקום איש ורצחו).
ד. סיפור לסיום –
רבינא ריפא את בתו בפירות ערלה.
- 1.זה נחשב פיקוח נפש.
- 2.זה היה בוסר ונחשב שלא כדרכה.
[1] לכאורה ניתן לבאר שאין סכנה, ובכ"ז מותר כי אינו כדרכה, אך כנראה שזה אמנם נכון לגבי חלב של שור הנסקל על מכה אך לא לגבי כל איסורי הנאה (כמו שנראה להלן ברבינא שזה היה שלא כדרכה רק כי זה היה בוסר).
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
