ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הסיפור שלפנינו ממחיש בצורה חזקה ביותר את המתח בין הפשוט לבין המתוחכם, כפי שראתה אותו החסידות. ר' הירש רואה לנגד עיניו אותיות ותיבות של אש בשעת התפילה. האותיות, והתיבות הנוצרות על ידן, הינן בעצם כלים שבאמצעותן מבטא המתפלל את מחשבותיו הערטילאיות בלבוש של אותיות ומילים. עובדה זו מעניקה לאותיות ולמילים עוצמה רבה, משום שהן משקפות בצורתן הגרפית, בצלילי הגייתן ובצירופן זו לזו, את המשמעויות העמוקות העוברות על נפש המתפלל בשעת התפילה. אלו הכלים שבאמצעותם מבטא האדם את אור רעיונותיו. זו הסיבה לכך שבמהלך ההיסטוריה של מחשבת ישראל יוחד פרק נכבד לחקר המשמעות של האותיות.
ר' הירש מרימנוב מתפלל, ולפניו מופיעות אותיות ותיבות של אש. אותיות ותיבות אש אלו מזכירות לנו את התורה שניתנה על הר סיני, שעליה נאמר שעורה היתה של אש לבנה וכתובה באש שחורה. בתורת הקבלה קיבלו אותיות ותיבות התפילה משמעות מיסטית. בזוהר מוגדרות האותיות כרכב אש וסוסי אש. כביכול, האותיות מסייעות ומעניקות לאדם יכולת להתבטא ולהגיע לדרגות שלא היה יכול להגיע אליהן בלעדיהן.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
1 - אדם ובהמה
2 - 'ברוך שאמר' כמו הרבי
3 - להחיש את הקץ בליל הסדר
טען עוד
אולם מסתבר כי ר' הירש אינו חפץ בכל אלה. רוצה הוא להתפלל כתינוק, להתפלל בפירוש המילים בלבד. דיון זה המתחולל בין ר' הירש לבין רבו ר' מנחם מנדל הוא בעצם שיקוף של דיון הלכתי הקשור בכוונות הרצויות בתפילת העמידה. בשולחן ערוך נכתב שהמתפלל צריך שיכוון בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו. במשנה ברורה כתב על דבריו: "ואל יכון האדם בשמות ויחודים, רק יתפלל כפשוטו להבין הדברים בכונת הלב, אם לא מי שהוא בא בסוד ד' ויודע לכון ביה בלבא ורעותא ודחילו... והעיד על הר"ש שאמר אחרי שלמד סתרי הקבלה שהוא מתפלל כתינוק בן יומו".
יש מן הבאים בסוד ה' היודעים לכוון כוונות וייחודים, אולם היו מן הבאים בסוד ה' שאחרי שלמדו את כל תורת הקבלה היו מתפללים כתינוקות בני יומם. לדרגה זו שואף ר' הירש משרת להגיע. בשאיפה זו מגיע לידי ביטוי עימות מסוים הקיים בין החסידות לבין הקבלה. הקבלה דיברה רבות על הטכניקה הנדרשת תוך כדי שימוש בשמות, ייחודים, צירופי אותיות ועוד, לשם השגת הגילוי הנכסף של התקרבות ודבקות באלקים. החסידות דיברה על הגעה אל האלקים דרך הלב; ההתוודעות המידית, זו של הכרת הנוכח, זו של קרבה מתוך האדם עצמו, מתוך העולם שבתוכו הוא חי, מתוך הראייה הפשוטה של המציאות.
ר' הירש אינו חפץ בצירופי אותיות. רוצה הוא להתפלל כתינוק, משום שתינוק מתוודע אל הסובב, אל הקרובים אליו, בצורה הטבעית והפשוטה ביותר. ר' הירש רוצה את התמימות, ולא את התחכום הרוחני המתבטא בשיטות של צירופי אותיות ותיבות.
חשוב שנשים לב למשפט הסיום של ר' מנחם מנדל מרימנוב: "הרי היא מדרגה גבוהה ביותר, שרק מעטים בדור זוכים לה: ללמוד תחילה את כל חכמת הנסתר ואחר-כך להתפלל כתינוק". דברים אלו מזכירים לנו את מה שקראנו במשנה ברורה. הר"ש מקינון למד את כל חכמת הקבלה, ובסופו של דבר התפלל כתינוק. יש כאן הדגשה שהרצון להתפלל כתינוק אינו בא מתוך רדידות מחשבתית או מתוך התעלמות מן התורה הקבלית העמוקה. כי לאחר שהאדם מגיע לכלל שלמות גדולה בהשגת חכמת הקבלה הוא חוזר אל התמימות התינוקית והטבעית.
יסוד זה הודגש רבות בספרי החסידות, סביב דרשת חז"ל על הפסוק "אדם ובהמה תושיע ה'". על פסוק זה דרשו חז"ל: "אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה". חז"ל מדגישים את העובדה שהתמימות איננה ביטוי לחוסר יכולת אינטלקטואלית. התמימות באה לאחר שהאדם הגיע לדרגה של "ערומים בדעת" ובכל זאת משים עצמו כבהמה, מתוך רצון לדבקות תמימה ופשוטה בבורא עולם.
---------------------
פורסם גם בעיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
