ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי אחרי פטירת הרבי ר' משה מקוברין נזדמן אחד מתלמידיו לפני ר' מנדלי מקוצק. שאל אותו הצדיק: איזה דבר היה העיקר אצל רבך? התלמיד הרהר שעה קלה, והשיב: מה שנתעסק בו באותה שעה היה אצלו העיקר.
עיקרו של הסיפור שלפנינו חוזר על עצמו בסיפורים רבים, והוא הניסיון לנסח במילים קצרות תורת חיים שלמה שהועברה מפיו של הרב ללבו של התלמיד, במהלך שנים רבות. לאחר מותו של הרב לא נותרים כי אם הזיכרונות, וכאן מתעורר הצורך לנסות לשמר את עיקרי תורתו. למרות שקשה לכווץ תורת חיים שלמה לתוך מאמרים בודדים, עדיין יש צורך לנסות לעשות כך, משום שאם לא יועברו הדברים הלאה, בניסוחים קצרים - עם מות הרבי תמות גם תורתו.
מתוך כך מובנת שאלת ר' מנדלי מקוצק לאותו חסיד: איזה דבר היה העיקר אצל רבך. יש כאן ניסיון להכיר את העיקר, מתוך הנחה שאם אוחז אתה בידך את העיקר, מה שמסתעף מאותו עיקר נקנה לך כבר ממילא.
נטייה זו לניסוח עיקרים מצויה גם בספרות הראשונים, שבאו לנסח עיקרים לתורת משה - שאף היא תורה שלמה היא. יסודם של הדברים אף לפני כן, בתלמוד: "בא דוד והעמידן (כלומר את עיקרי המצוות) על אחת עשרה... בא מיכה והעמידן על שלש... חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה".
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
75 - בין גילוי והסתר
76 - בכל דרכך דעהו
77 - תיקון המחשבה
טען עוד
התלמיד מהרהר שעה קלה לפני שהוא עונה. הדברים קשים עליו. והוא הרי שמע מרבו אמירות רבות כל-כך; איזו יבחר? איזו משקפת באמת את רבו? לרבו היתה אישיות רבת אנפין, האם מימרה אחת תוכל לכלול את הכל? קשה להכניס אדם פורה לתוך הגדרה של משפט אחד.
לבסוף מנסח התלמיד את עיקר תורתו של רבו: מה שנתעסק בו באותה שעה היה אצלו העיקר. יסוד זה מקפל בתוכו אמת חסידית עמוקה. אילו היינו יכולים להכניס את כל החסידות לתוך משפט מרכזי אחד, היינו אומרים שעיקרה הוא "לית אתר פנוי מיניה", לאמור: אין מקום פנוי ממנו יתברך. כל ההוויה כולה, כל מחשבה, כל ישות, כל נברא - כולם אינם אלא גילוי של מציאותו יתברך.
אם זוהי הגישה אל העולם שמסביב, ברור מדוע אצל ר' משה מקוברין אותו דבר שנתעסק בו היה העיקר, שכן בכל דבר שבו עוסק האדם יש גילוי של הנוכחות האלוקית, יהיה הדבר אשר יהיה. אם הוזקק האדם לעסוק בדבר מה, החסידות מלמדת אותו כי הוא יכול להשיג את גילוי ה' מתוך אותו דבר שהוא עסוק בו כרגע.
בספרות החסידית, ובספרו של הרב קוק 'מוסר אביך' נקשרה גישה זו בפסוק "בכל דרכיך דעהו". דרכים רבות צריך האדם ללכת במהלך ימי חייו. חלק מבני האדם מרגישים לפעמים שבעצם "הם לא היו צריכים להיות כאן". האמת של חייהם נמצאת במקום אחר. כל מעשיהם מוחתמים בחותם של דיעבד, מה יעשה האדם שנאלץ לעסוק בעניינים כאלו.
החסידות לימדה את האדם לחפש את אלוקיו ולדעת אותו בכל דרך ודרך שבה הוא הולך. אדם צריך להתייחס לכל דבר שהוא עושה כאילו בדבר זה, ורק בו, תתגלה אליו ההארה שהוא מחפש. זו היתה הסיבה לכך שר' משה מקוברין היה עוסק בכל דבר כאילו הוא העיקר אצלו עכשיו.
בהקשר לשאלתו של ר' מנדלי ותשובת התלמיד, התשובה היא מחוכמת מאד. ר' מנדלי שואל את התלמיד מהו העיקר של תורת רבו; הוא רוצה לכנס את הרעיונות של ר' משה לתוך עיקר אחד. תשובת התלמיד היא שבעצם הוא כופר בעיקרון של עיקר. עיקרון זה משמעו שהאמת נמצאת במקום אחד, בעיקר אחד, באמירה אחת, ואילו רבו היה מוצא את העיקר בכל דבר שבו היה עוסק. אין מקום לניסוח אחד של עיקר אחד כשהאמת מבצבצת מכל דבר שבו עוסקים.
בהקשר הרגשי של מה שעובר על התלמיד לאחר מות רבו גם יש לאמירה זו משמעות. רב היה לו ואיננו. יש הנוטים לשקוע במצבים שכאלו בפרץ של נוסטלגיה, להתרפק על מה שהיה, לקונן על החסר. הדבר טבעי; אבל מה שלמד אותו תלמיד אצל ר' משה מקוברין היה שיש צורך למצוא את העיקר בדבר שעוסקים בו כעת.
פעם היה העיקר מצוי בתורתו של ר' משה מקוברין. כעת, כשנסתלק ר' משה, יימצא העיקר במה שיהיה התלמיד עסוק בו מכאן ואילך. האמת מצויה בכל מקום, ומר' משה מקוברין למד התלמיד שצריך לחפשה ולמצאה בכל מקום.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
