ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
סולטנה מלכה בת זינה
זֶה בַּצָּרוֹת הַמְיֻחָדוֹת לוֹ, וְכֵן יַעֲשֶׂה בַּצָּרוֹת הַכְּלָלִיּוֹת, אִם הִרְהוּרֵי הַכֹּחַ הַמְשַׁעֵר יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ אֵת אֹרֶך הַגָּלוּת וּפִזּוּר הָאֻמָּה וּמַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מֵהַדַּלּוּת וְהַשִּׁפְלוּת, יִתְנַחֵם תְּחִלָּה בְּצִדּוּק הַדִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, וְאַחַר כֵּן בִּמְחִילַת הַחַטָּאִים, וְאַחַר כֵּן בַּקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְהַשָּׂכָר הַמְצֻפֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, וְהַדְּבֵקוּת בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאִם יְיָאֲשׁוֹ שֵׁדוֹ מִזֶּה, בְּאָמְרוֹ: "הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה", לְחֹמֶר הִמָּחוּת רָשְׁמֵנוּ וְהִשְׁתַּכְּחוּת זִכְרֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ" — יַחְשֹׁב עַל אֵיכוּת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְכֹל מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּ"כַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ", וְלֹא יִהְיֶה קָשֶׁה בְּעֵינָיו הֵיאַך נָשׁוּב לְקַדְמוּתֵנוּ אֲפִלּוּ לֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ אֶלָּא אֶחָד, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב", כִּי מָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׁאֵר מִן הָאָדָם אִם הָפַך לְתוֹלַעַת בְּקִבְרוֹ?
יב אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּמוֹ זֶה יִחְיֶה בַּגָּלוּת חַיִים עֲרֵבִים, וְיִקְטֹף פְּרִי יִרְאַת ה' שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וּמִי שֶּׁסּוֹבֵל אֵת הַגָּלוּת וְהוּא מִתְקַצֵּף, הֲרֵי הוּא קָרוֹב לְהַפְסִיד רֵאשִׁיתוֹ וְאַחֲרִיתוֹ. צידוק דין ציבורי
___________________________
בקרן הקימת – בעיקר שכרו, שהוא לעולם הבא. שהוא מקנה לבני האדם – צידוק הדין של החסיד מביא אחרים ללמוד ממידותיו. מהשם הטוב והתפארת – שיכבדוהו אחרים. הכלליות – של עם ישראל. והדבקות בענין האלוהי – הייסורים מביאים לדבקות בה'. לחמר המחות רשמנו – מחמת חומרת מצבו של עם ישראל ומיעוט כוחו והשפעתו. נגזרנו לנו – נכרתנו. כמו זה – החסיד המצדיק את דין הגלות. ראשיתו ואחריתו – הוא סובל מאוד בעולם הזה ומחמת חוסר אמונתו יפסיד גם את העולם הבא.
ביאורים
לעתים נדמה שההתייחסות למציאות תלויה במה שמתרחש בה בפועל. במבט מעמיק יותר, ניתן להבחין שהתייחסות למציאות היא נגזרת של הצורה שבה נתפס העולם בעיני המתבונן. לאותה מציאות בדיוק, יכול להתייחס אדם אחד באופן מסוים ואדם אחר באופן שונה ואף הפוך. בפסקה הקודמת למדנו שעבודת האלוהים מחנכת אותנו למבט אופטימי על העולם. ה' הוא טוב ומיטיב וגם כאשר אנו מבחינים במקרים של אכזריות ושל כאב בעולמנו אנו לא גוזרים מכך מסקנה שהעולם הוא שלילי ואחריתו רעה. עיקרון יסודי זה משמש את ריה"ל כדי ללמד שמה שנכון בהיבט הפרטי נכון גם במישור הכללי – הלאומי. מצבו של עם ישראל בגלות היה עלול פעמים רבות להוביל לייאוש. השפלות הנוראה, הביזיונות והרדיפות היו עלולים להוביל למחשבה שאין עוד תקווה לשוב ולחדש את ימינו כקדם. אלא שהמבט האופטימי, הרואה כיצד גם המצבים האפלים והכואבים ביותר מובילים באחריתם לטוב ולברכה מאפשר להבחין גם בימי הגלות באור בקצה המנהרה. זהו גם סודו של העם היהודי להצליח לעלות מתהומות הייאוש ולקום על הרגליים מחדש. גם יצחק אבינו, בנם של אברהם ושרה, נולד לאחר שנראה היה שאין סיכוי שהם יזכו לזרע משותף. שמו מבטא אולי יותר מכל את האופטימיות העומדת ביסוד עם הנצח – הצחוק הצוחק לייאוש הפסימי ומצליח לצאת לאוויר העולם גם לאחר שנראה שאין עוד סיכוי.
הרחבות
* השגחת ה' על עם- ישראל בגלות
אִם הִרְהוּרֵי הַכֹּחַ הַמְשַׁעֵר יַעֲלוּ עַל לִבּוֹ אֵת אֹרֶך הַגָּלוּת וּפִזּוּר הָאֻמָּה וּמַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ מֵהַדַּלּוּת וְהַשִּׁפְלוּת. ריה"ל כבר הזכיר את העצמות היבשות כמשל למצבינו בגלות [מאמר שני, לד]. עיקר חידושו הוא בכך שגם כשנראה שהקב"ה עזב אותנו, מצד האמת הקב"ה לעולם אינו עוזב אותנו.
ספרו של המהר"ל , "נצח ישראל", עוסק בהרחבה בנושא זה. וכך הוא כותב: "ויתבאר לך כי לא עזב השם יתברך את ישראל בגלותם. וכאשר מצאנו כי הדברים הטבעים אשר הם בעולם כולם יש להם קיום, לא ישתנו. ולא יצויר שיהיה לדבר שהוא יותר במעלה מן הטבע, ובלתי נכנס תחת הטבע, כמו שהוא דביקות ישראל בו יתברך, אשר הדביקות הזה בלתי טבעי" [נצח ישראל יא]. המהר"ל מסביר שהחיבור בין הקב"ה ובין עם ישראל הוא חיבור בלתי טבעי (=מעל לסדר הרגיל של חוקי הטבע), ואם בדברים הטבעיים אין שינוי, ודאי שבדברים שמעל הטבע אין שינוי. בהמשך דבריו מבאר ומרחיב את הדברים.
היעב"ץ , בהקדמה לסידורו "בית יעקב", פורש יריעה ארוכה בנושא. לפי דבריו, אם נסתכל על המציאות נוכל לראות כיצד עם ישראל נשאר, בעוד כל העמים שהיו סביבו נעלמו, דבר זה לבדו מספיק כדי להבין שהקב"ה נשאר עמנו בגלות. והסיבה שלא רואים זאת, מוסיף ומטעים, היא בגלל שה'שכינה בגלותא', ולכן אור השכינה אינו מספיק חזק ונראה (ע"ש).
שאלות לדיון
החבר מספר כי החסיד שמח בכך שהוא מקנה לבני אדם הדרכה לסבלנות – כיצד הוא מדריך את בני האדם?
מלך הכוזרים מבין מדברי החבר כי ניתן לחיות חיים ערבים בגלות. אם הגלות היא עונש, האם ייתכן עונש ערב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
