ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
יָתֵר עַל כֵּן, הוּא לֹא בָּרָא מֵעוֹלָם אָדָם, כִּי הָעוֹלָם קַדְמוֹן, לֹא חָדַל אָדָם לְהִוָּלֵד מֵאָדָם שֶׁלְּפָנָיו, מִתְרַכְּבִים בּוֹ צוּרוֹת וּמְזָגִים וּתְכוּנוֹת מֵאָבִיו וְאִמּוֹ וּקְרוֹבָיו, וְאֵיכֻיּוֹת הָאֲוִירִים וְהָאֲרָצוֹת וְהַמְּזוֹנוֹת וְהַמֵּימוֹת, עִם כֹּחוֹת הַגַּלְגַּלִּים וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת בַּיְּחָסִים הַמִּתְהַוִּים מֵהֶם, וְהַכֹּל חוֹזֵר אֶל הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה, לֹא מִכַּוָּנָה שֶׁלָּהּ, אֶלָּא מִשֶּׁפַע. שָׁפְעָה מִמֶּנָּה סִבָּה שְׁנִיָּה, וְאַחַר כָּך שְׁלִישִׁיּוֹת וּרְבִיעִיּוֹת, וְנִקְשְׁרוּ הַסִּבּוֹת וְהַמְסוֹבָבִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּ כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם. וְהַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם קַדְמוֹן, כְּמוֹ שֶׁהַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה קַדְמוֹנִית, אֵין לָהּ רֵאשִׁית.
___________________________
הוא יתעלה – אלוהים. נעלה – מרומם (מחמת שלמותו). הכוונה מורה על חסרון המכון – כוונה (= שאיפה) ורצון באים להשלים חסרון שקיים אצל הרוצה (למשל אדם שרוצה לאכול זה מעיד על חסרון האוכל בגופו). שהשלמת כוונתו שלמות לו – על ידי שרצונו מתממש יושלם חסרונו. ידיעת פרטים – אינו משגיח על היצורים והמאורעות שבעולם. אין בידיעת אלוהים שינוי – אם אלוהים יודע את מה שקורה בפרטים נמצא שהשינוי בפרטים מחולל שינוי בידיעתו, וקשה לקבל שאלוהים נפעל על ידי הפרטים. השאלה – משל. עלת העלות – סיבת הסיבות, ממנו הכול נוצר ומשתלשל. לא מפני שהוא מכון – העולם נברא מכוח אלוהים אך לא ברצון אלוהים. העולם קדמון – תמיד היה העולם (כשם שאלוהים קדמון). לא חדל אדם – מאז ומתמיד כל אדם נולד מהאדם שלפניו (= הורים) ולא היה זמן שממנו התחילה האנושות. מתרכבים בו – האדם מורכב מצורות (כוחות נפש) ומזגים (שילוב מערכות גופניות) [על פי אוצר נחמד]. ואיכויות האוירים – טבע ותכונות האדם מושפע מהאקלים שסביבו. הגלגלים והכוכבים והמזלות ביחסים המתהווים מהם – הכוכבים כפי מקומם ברקיע וכפי קירובם זה לזה משפיעים על תכונות האדם. והכול חוזר אל הסיבה הראשונה – הכול נובע מהאלוהות (= הסיבה הראשונה, מקור הכול). לא מכוונה שלה – אלוהים לא רצה לברוא עולם, אלא מעצם מציאות אלוהים נוצר העולם. הסיבות והמסובבים – סיבות ותוצאותיהן.
ביאורים
כאמור, תנועת החיפוש מובילה את המלך בתחילה אל דמות הפילוסוף. הפילוסופיה, אשר קיימת משחר תולדות האנושות, התפתחה וצברה תאוצה בתרבות יוון. שם היא זכתה למעמד שווה ערך למדע. אכן הפילוסופיה הביאה להישגים מחשבתיים רבים וגדולים. אולי הגדול שבהם היה ההתרוממות מעל התפיסה הפגאנית שאפיינה את האנושות עד אז. הפילוסוף מצליח לייחס לתופעות השונות מקור אחד, גדול ומקיף. זהו הישג עצום ביחס למצב האלילי שבו כל כוח במציאות זכה ליחס ייחודי כאל בעל כוח עצמאי.
אלא שלצד יתרון ההפשטה של הפילוסוף, עומדת גם הבעיה שקיימת בהפשטת יתר. הפילוסופיה לא ייחסה לא-ל הגדול תכונות אנושיות כגון: השגחה פרטית, התייחסות אישית, ציווי, רצון, דחייה וכדו'. התוצאה היא דמות גדולה, רחוקה ומנותקת. האדם נתון בבדידות בעולם, אף לא אחד מתעניין בו, אין משמעות לחייו מלבד המשמעות שהאדם עצמו מעניק להם. מובן שמצב זה הוא טראגי במהותו. אם אין מגמה, כיוון ויעד שאליו יש לחתור, אם לא נבראנו מתוך כוונה ואף אחד אינו מתעניין במעשינו, אז מהי הסיבה שבגללה אנו קיימים בעולם?
אלוהי הפילוסוף הוא גדול עד כדי כך שהוא כלל אינו מתעניין במה שמתרחש בתחתיות הארץ. החקירה הפילוסופית לא הרשתה לעצמה לייחס לא-ל עניין בעולם נחות וזניח, ושאיפתו היא להידמות לאותו כוח עליון שכלל אינו מתעניין בנו ומעשינו אינם עולים כלל לפניו. החקירה השכלית הובילה את הפילוסוף להרחיק את הא-ל מכל מרחב החיים בעולם הזה.
הרחבות
1. הפילוסופיה
פילוסופיה היא מילה יוונית שמשמעותה אהבת החכמה. (מורכבת משתי מילים; פילו – אהבה. סופיה – חוכמה). תורת הפילוסופיה עוסקת בהבנת המציאות וחקר מהות החיים. היא התפתחה מאוד ביוון העתיקה על ידי סוקרטס, תלמידו אפלטון, ואחריהם – גדול הפילוסופים בעת העתיקה, אריסטו. לגדולי הפילוסופים היה קשר והערכה לחכמי ישראל. האברבנאל מספר שאריסטו, רבו של אלכסנדר מוקדון, הצטרף לתלמידו בבואו לירושלים. הוא הוסיף עוד כי הוא דיבר עם שמעון הצדיק על החכמה הטבעית וכאשר דיבר עִמו על החכמה האלוהית הוא השתומם ממעלת חכמתו של שמעון הצדיק ואף אמר דברים מפיו בספריו [פירוש נחלת אבות על מסכת אבות פרק א משנה ב].
2. יחס אלוהים ליצורים
וְכֵן הוּא נַעֲלֶה אֵצֶל הַפִילוֹסוֹפִים מִידִיעַת הַפְּרָטִים. הפילוסוף טוען שהאלוהים הוא כה גדול ואין הוא מתעסק בייצורים קטנים ומשתנים, וממילא לא משגיח עלינו ועל תפילותינו. דעה זו מובאת במורה נבוכים חלק ג פרקים טז – יז. הרמב"ם דוחה אותה ואומר שדעת תורתנו היא שאלוהים משגיח על מעשינו וככל שאדם יותר נעלה וקרוב אל האלוהים במעשיו ובשכלו כך הוא יותר מושגח על ידי הא-ל.
3. היחס לפילוסופים
החבר בהמשך הספר מביע הערכה לפילוסופים. ב מאמר רביעי בפסקה ג הוא כותב על דרכי הראיות וההוכחות לקיומו של האלוה והתגלותו לבני אדם. הוא משבח את דרך ההוכחה של הפילוסופים ואומר שדרך ההוכחה 'המדויקת ביותר היא דרך הפילוסופים'. הוא ממשיך ואומר באותו מאמר בפסקה יג כי הם הגיעו לטעויות אמוניות קשות כיוון שהם חקרו בשכלם בלבד ולכן לא זכו להתגלות ה' שמסירה כל ספקות וכל טעויות מחשבתיות.
שאלות לדיון
האם השכל הוא זה שמוביל את החיים, או שיש מקום בחיים גם לכוחות שונים כמו הרגש?
הפילוסוף מכיר את אלוהים דרך השכל, האם זוהי הדרך הנכונה בעבודת ה' או שאמונה תמימה בה' ללא מחקר עדיפה?
לעילוי נשמת שלמה בן יהודה שוסטר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
