ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
בחן רבי דוד את האתרוג, והנה הוא הדר שבהדר, אך חסרון אחד יש בו – חסרה בו חתיכה קטנה.
פנה רבי דוד לשואל ואמר: "אתרוגך חסר הוא, וה'חסר' פסול.
באותה שנה חל היום הראשון של סוכות בשבת, וההלכה היא שה'חסר' פסול רק ביום הראשון, ואילו בשאר הימים כשר הוא. בזמן שהמקדש חרב, לא נוטלים לולב בשבת, אך במקדש היו נוטלים גם בשבת.
לפיכך, ענה השואל לרבי דוד- 'וכי מה בכך? הלא השנה אין נוטלים לולב ביום הראשון, ואתרוגי כשר'.
הזדעזע רבי דוד – וכי אינך יהודי מאמין? הלא מהרה יבנה המקדש, וניטול לולב בשבת, ואתרוגך פסול הוא!
סיפור זה כוחו יפה לא רק לערב סוכות, כי אם גם לימים אלו של ערב הפסח ותחילת ספר ויקרא, ספר הקורבנות. בשעה שיהודי עולה לשמיים, הוא נשאל בין היתר – ציפית לישועה? (שבת לא). הציפיה לישועה, כוללת בין השאר גם את הכיסופים למקדש העומד להיבנות בכל רגע.
בערב פסח, עת כל אחד מתכנן עם בני משפחתו את המקום בו יחגוג את הסדר, מן הראוי שנוסיף לפחות בינינו לבין עצמנו – בעזרת ה', כל התוכניות הללו ישתנו, וכולנו נעלה ונקריב ביחד את קורבן הפסח בירושלים.
ב"ה, בדורנו יש בכוחנו לתת גם ביטוי מעשי יותר לכיסופים אלו, כפי שפסק הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א. על פי ההלכה, על קרבן הפסח יש להימנות מראש עוד לפני הקרבתו. בשנים האחרונות, החל מכון המקדש להכין מידי שנה בערב הפסח, טלאים המבוקרים ממום וכשרים להקרבה, שיוכלו לשמש בבוא העת כקרבן פסח. כל יהודי ויהודייה, יכולים לעשות מנוי על טלאים אלו דרך מכון המקדש (באתר או בטלפון), בציפייה שבעזרת ה' עוד השנה נזכה להקריב טלאים אלו כקרבנות פסח.
ככל מצוות התורה, המקדש והקרבנות אינם רק צו אלוקי, כי אם גונזים בחובם גם רבדים רעיוניים עמוקים. נביא כאן רובד אחד, הרמוז בתחילת ספר ויקרא. בית המקדש הוא מקום השראת השכינה, מקום קדוש. כולנו יודעים, שכדי להתעלות מעל הרדידות ולחשוב מחשבות עמוקות, עלינו להתרכז. פעמים רבות, כדי להתרכז, עלינו למצוא לעצמינו מקום שקט ורגוע. ברשות הרבים קשה להתרכז, במקום שקט וסגור אפשר יותר בקלות להתעלות למקום פנימי. יותר מזה – אם זה מקום קבוע, שהאדם רגיל אליו, יכולת הריכוז גדולה עוד יותר.
לכן, יש לנו את בית הכנסת ובית המדרש לתורה ולתפילה. "כל הקובע מקום לתפילתו, אלוקי אברהם בעזרו". אין להתפלל בבקעה, אלא רק במקום צנוע. (מסכת ברכות).
בית המקדש הוא המקום, שבו העולם כולו מתרכז ומתעלה לעומק ולפנימיות. לפיכך, בתחילת כל ספר הקרבנות, נאמר – "ויקרא אל משה", וכדברי רש"י, שלכל האמירות והציוויים קדמה לשון 'קריאה'. משה נקרא אל הקודש פנימה, אל המקום הקדוש הפנימי, שממנו בשורת העומק לעולם כולו.
לכן, המשכן נקרא גם 'אוהל מועד', 'כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם". מקום מיוחד להתוועדות פנימית בין ה' וישראל.
בימים אלה, עת מסיימים אנו מערכת בחירות, שכטבען של מערכות בחירות מושכת להתעסקות ברדוד ובחיצוני. בתקופתנו זו, עת התקשורת והפרסומות מושכים כל העת אל המהיר והזורם וה...רדוד. כמהים אנו לעומק, לפנימיות... כמהים למקדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
