ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מא. 1+ עד מב. בשליש העליון)
חלק א – עוד סיפורים על ר' זירא והמרחץ
א. צניעות עם איבר המילה
ר' זירא ראה את ר' אבהו שהניח ידיו למטה כשרחץ, ולא ידע עם נגע.
איך מסתדר עם:
- והרי ברור שאסור לגעת (ר"א – כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול)?
תשובה – כשעסוק בפחד מליפול לנהר אין הרהור ומותר (כמו בולשת).
- והרי גם לכסות אסור? (ר' אבא-רב הונא – כל המניח ידיו כלפי מטה כאילו כופר בעיקר)
תשובה – כשיורד לנהר אסור, כשעולה (ורואים אותו) מותר מצד צניעות.
ב. ר' זירא למד מר"י "הלכות בית המרחץ"
- הביאו נתר – מותר לשון הקודש לדברי חול בבית המרחץ.
- פתחו את הפה – ההבל של ביהמ"ר נכנס ומוציא הזיעה.
- שתו מים מבית המרחץ, כברייתא להסיק מבחוץ ומבפנים.
חלק ב – מוליאר ואניטיכי
מוליאר גרוף – מותר להשהות מים ולשתותם.
כלי עם מים, ומחובר בצדו כלי עם גחלים.
אניטיכי – חם יותר ואסור. מה זה:
רבה מקל – רק בי כירי (שדופן הכירה עם מים).
ר"נ בי"צ מחמיר – אפילו בי דודי (דוד מים מעל דוד גחלים)
מה הבעיה:
- רש"י – דיני השהייה והחזרה (כמו כיריים ותנור. קשור למשניו הקודמות).
- תוס' – האם המים חמים מספיק כדי לבשל יין ששופכם עליו (קשור למשנה הבאה).
חלק ג – מיחם שפינהו
א. המשנה
קצת מים – אסור, כי יתבשלו.
ב. במה מדובר –
ר' אדא ב"מ – מיחם שפינה ממנו את המים.
אביי – מיחם שפינהו מהאש, ועדיין המים החמים בתוכו.
נקודת המחלוקת:
- פירוש המילה "פיהו".
- דבר שאינו מתכוון (צירוף המיחם),
ר"א ב"מ כמו ר"ש שמותר,
אביי כמו ר"י שאסור.
ג. רב ושמואל
מפרשים כרב אדא במיחם ריק,
רב כר"י, ולכן לא ימלא מים בשיעור של צירוף,
שמואל כר"ש ויכול למלא בשיעור צירוף.
והרי לגבי מלאכה שאינה צריכה לגופה (כיבוי גחלת עץ) שמואל אסר כר"י?
תשובה – אין תלות בין שני הנושאים.
[אגב, כיבוי גחלת מתכת מותר, כי זה דרבנן ולא גזרו במקום נזק, ורבינא מרחיב זאת גם לטלטול פחות פחות מד' אמות ולטלטול בכרמלית].
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











