ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
הקב"ה, הוא שקרא לאברהם והטיל עליו את התפקיד, "ויאמר ה' אל אברם...". פנים רבות לו לתפקיד, אך כולם סובבות והולכות סביב האמירה – עם זו יצרתי, תהילתי יספרו. החידוש הגדול של תפקידנו, הוא לגלות לעולם שה' מנהיג ומוביל אותו כל העת, לכן החידוש גנוז בכך שה' מתגלה ונוכח בעולם. עצם ההתגלות של ה' לאברהם היא גם התפקיד של אברהם.
מאז ההתגלות הראשונה, זוכה אברהם להתגלויות רבות. בפרשת לך לך יש ארבע התגלויות כאלה. אולם, מי שיבחן את כל ההתגלויות, יגלה נתון מפתיע: כולן מתרחשות בשעת משבר.
ההתגלות הראשונה מתרחשת בשכם. עליה נאמר – "ויעבור אברם בארץ... והכנעני אז בארץ. וירא ה' אל אברם.. לזרעך אתן את הארץ הזאת". אברהם, המנהיג הדגול שהחזיר בתשובה אלפים ורבבות בחרן, עוזב את מעמדו הנכבד, ומגיע אל הארץ הנכספת במאמץ גדול. והנה, כאן בארץ הוא מגלה, שהכנענים הולכים וכובשים את הארץ מידי בני שם. ובמילים אחרות, הוא מגלה שבארץ המובטחת אין לו עם מי לדבר. הארץ גם לא נשארה ריקה מאדם, כדי להמתין לבניו. עם ארור משתלט על המקום. אכזבה.
דווקא ברגע זה מתרחשת ההתגלות וההבטחה - לזרעך אתן את הארץ הזאת.
ההתגלות השניה מתרחשת לאחר היפרד לוט מעימו. זהו רגע קשה מאד לאברהם. בן המשפחה היחיד, שליווה אותו בדרכו מארץ מולדתו נוטש אותו. ולא זו בלבד, לוט חובר למתנגדיו הגדולים של אברהם, אנשי סדום מגרשי האורחים. לוט מפנה עורף לדרך החינוכית של דודו. נטישה זו ממחישה לאברהם את העובדה שאין לו ממשיכים. כעת, לוט הפך ממשיכו של אברהם למי שמעוניין להתחלק עימו בשליטה על הארץ – אם השמאל ואימינה וכו'.
באותה שעה מתגלה אליו ה' ומבטיחו נאמנה על ירושת הארץ, וריבוי זרעו כעפר הארץ.
ההתגלות השלישית היא בברית בין הבתרים. גם כאן טורחת התורה להדגיש – "אחר הדברים האלה". מפרש רש"י – אחר שנעשה לו נס זה שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר שמא קיבלתי שכר על כל צדקותי. (הדגשת התורה – אחר הדברים האלה היא קשה מאוד, שהרי ברית בין הבתרים התרחשה כשאברהם היה בן 70, ואילו אברהם נכנס לארץ בן 75, כך שמלחמת המלכים התרחשה לאחר הברית. התירוץ של 'אין מוקדם ומאוחר בתורה', לא מיישב את ההדגשה – "אחר הדברים האלה". ואין כאן המקום להאריך בתירוץ).
ההתגלות הרביעית מתרחשת כשאברהם בן 99 שנה, וכולה כרוכה בקושי הגדול שלו על כך שלא זכה לבן משרה. קושי זה צף ועולה לאורך הפרשיה, ומקבל את פתרונו בציווי על ברית המילה, החלפת השמות לאברהם ושרה, וההבטחה על הולדת הבן.
נמצאנו למדים – הקשיים הם אלו אשר מזכים אותנו במפגש קרוב עם ה', ומכוונים אותנו אל תפקידנו. עת צרה היא ליעקב, וממנה – מתוכה יוושע. ונזכה בקרוב לגאולה השלמה, עת ההתגלות תבוא בשלום, במישור ובשמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
