ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כה: 3- עד כז. שליש עליון)
חלק א – המשך שמנים להדלקת נרות
א. רשב"א - לא מדליקים בצרי (שרף עצי הקטף, שמן אפרסמון)
- אביי – עף (סכנה) (ובברייתא בהמשך גם לא בנפט לבן מאותה סיבה)
- רבה – מוסיף שריחו טוב ושמא יקח ממנו.
- בהמשך מובאת כל הברייתא (אמצע עמוד א) כיון שאינו פרי אלא שרף (יוצא מן העץ), וכן רי"ש ורי"ש בן ברוקה – שכל היוצא מן העץ לא מדליקים בו אלא מו הפרי.
עוד דעות:
ר' טרפון – רק שמן זית,
ר' יוחנן בן נורי – כל השמנים! ואפילו נפט, שמן דגים, עטרן אפילו שבא מזפט), וכן ר' שמעון שזורי (שמן פקועות, נפט).
חלב - במשנה - חכמים – לא, נחום המדי – במבושל כן.
בברייתא – סומכוס – חלב לא, שמן דגים כן (וההבדל בינו לחכמים זה שאחד מהם מתיר אם מערבבים קצת שמן דגים בחלב, ואחד אוסר ומתיר שמן דגים רק בתערובת).
אגב זה (כו. 3+):
- סיפור ההתנקשות של החמות בכלה על ידי השמן.
- נבוזראדן השאיר כורמים (מלקטי אפרסמון) ויוגבים (סוחטי חלזונות).
ב. שמן טבל טמא (כו. רבע)
רואים את הטבל כערבוב של תרומה עם חולין, ממילא -
לישראל ודאי אסור להנות ממנו (תרומה),
לכהן אסור כי נתונים לו רק משעת הרמה (לומדים מהיקש מתרומה טהורה – "משמרת תרומותי").
חלק ב – טומאת בגדים
(מובא אגב "כל היוצא מן העץ")
הקדמה
- יש שתי טומאות בבגד – נגעים וטומאה מבחוץ (למשל שרץ).
בנגעים יש חומרא שנטמא כבר בחוטים (שתי וערב), בשרץ יש חומרא שנטמא בכעדשה.
מבחינת הגודל וסוג הבגד – אין הבדל. - בטומאות שנוגעות בבגד אין פרוט לגבי סוג הבגד, אלא כתוב – "או בגד או עור" וכד'.
בטומאת צרעת הבגד כתוב (ויקרא יג) -
מז והַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת: בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.
מח אוֹ בִשְׁתִי אוֹ בְעֵרֶב, לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר; אוֹ בְעוֹר, אוֹ בְּכָל-מְלֶאכֶת עוֹר...
נט זֹאת תּוֹרַת נֶגַע-צָרַעַת בֶּגֶד הַצֶּמֶר אוֹ הַפִּשְׁתִּים, אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב, אוֹ, כָּל-כְּלִי-עוֹר--לְטַהֲרוֹ, אוֹ לְטַמְּאוֹ.
א. האם בגד גדול משאר המינים נטמא?
בבגד קטן – לפי כולם רק צמר ופשתים (גדול – פשט +קל וחומר, קטן – "והבגד" – לרבות קטן).
בבגד גדול -
אביי – כנ"ל,
רבא – רי"ש – צמר ופשתים, רשב"א – שאר מינים ("או בבגד" לרבות)
נפרט יותר בטבלה:
|
| רשב"א | רי"ש | מקורות |
| שרצים | ||
| בגד גדול | בגד קטן |
|
| ||||
| אביי | דווקא צמר ופשתים, | פשט + קל וחומר משתי או ערב (וכיון שמיועדים גם לעשירים, לומדים גדול שמיועד גם לעשירים) | "והבגד" – לרבות קטן | קשה: | או בבגד – לרבות שלומדים מכאן לשרצים. | ||
| רבא | 1 | בקטן – צמר ופשתים | דווקא צמר ופשתים, |
| "או בבגד" – לרבות גדול בשאר מינים. |
| בניין אב מנגעים (לא צריך לימוד). |
| 2 | בקטן – צמר ופשתים בגדול – כל המינים | נראה מחר. |
|
|
| ||
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
