ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ט. 1+ עד י. ברבע העליון)
חלק א – המשך האיסקופא
א. דעת אחרים
הקדמה:
מבוי סתום הוא רה"י מהתורה, אך מדרבנן אסור לטלטל בתוכו אא"כ עשו תיקון על ידי לחי, קורה או צורת הפתח.
לחי מתירה מדין היכר, ורק בשטח שעד הלחי לא כולל,
קורה או כי פי תקרה יורד וסותם (מחיצה) או היכר, ומתירה גם את השטח שתחת הקורה.
פי תקרה – דווקא כשיוצר שטח של לפחות ד על ד טפחים.
האיסקופא – השטח של פתח המבוי,
מדאורייתא היא חלק מהמבוי ומותרת בטלטול,
אך מדרבנן, צריכה תיקון כמו כל המבוי.
הגמרא מניחה (לרש"י) שזהו מבוי סתום, שתוקן על ידי לחי (הכתלים עצמם ליד הפתח – הם הלחי).
אחרים: דלת פתוחה – כרה"י (שמותר לטלטל בה), דלת סגורה – כרה"ר (שאסור לטלטל בה. אבל אין הכוונה שאפשר להוציא מהאיסקופא אל רה"ר).
קשה - והרי רוחב הפתח צריך גם הוא לחי? (והלחי של המבוי אינו עוזר, כי הוא היכר רק כלפי פנים).
- ר"י-רב – מדובר שיש קורה, והקורה מתירה מצידה החיצוני (בניגוד ללחי).
ואם הדלת (ללא משקוף) נעולה היא כבר לא משמשת כקורה, וממילא אין היתר לטלטל תחתיה.
(מדובר שאין ברוחב הקורה 4, כי אם יש אז יש דין של פי תקרה ויהיה מותר ככל רה"י גם כשהדלת סגורה. לכן מעמידים שרק חלק מעובי הכותל מכוסה בקורה, כי הכותך כולו מן הסתם היה רחב ד' טפחים). - רב אשי – מדובר באיסקופא ליד בית, וסה"כ יש בה 7 טפחים, אלא שזה שתי קורות ובאמצע 2 טפחים וע"י לבוד יש כאן 4. הדלת בדיוק באמצע ולכן כשסגורה מפריעה לדין הלבוד, ואז אין פי תקרה. כשפתוחה יש לבוד ויש פי תקרה יורד וסותם.
(הערה: כשהקורה היא קורת מבוי, אינה צריכה 4 על 4 כדי להתיר תחתיה, אך בסתם קורה (בית) צריכה 4 על 4).
ב. איסור טלטול מרה"י לרה"י -
אם האיסקופא הנ"ל גבוהה י טפחים, אפילו שהיא רה"י, בכ"ז יש גזירה לא לטלטל ממנה לבית, שמא יעשו כן גם בעמוד שבולט ברה"ר (תוס' – רק כשאין לו מחיצות ברורות, שאז יש חשש שלא ישימו לב ברה"ר שזה בעצם רה"י, אך אם זה ברור שזה רה"י – מותר).
חלק ב – דברים שלא עושים סמוך למנחה
במשנה - לא מסתפרים, אוכלים וכו' – שמא יפספס, ואם התחיל – לא חייב להפסיק אלא יתפלל אח"כ.
א. באיזו מנחה מדובר ולמה?
לפני מנחה קטנה – אם התחיל מפסיק!
אלא מדובר לפני מנחה גדולה, ואסור:
- דווקא בפעולות ארוכות.
- גם בקצרות, כי יכולה להיות תקלה שתגרום לעיכוב.
ב. מה נחשב "התחיל"?
שם סינר בתספורת, הפשיל שרוולים בבורסקי,
באוכל – בא"י נטל ידיו, בבבל – הוריד את החגורה.
רב ששת תוהה: 1. שיחזיר החגורה. 2. שיתפלל בלעדיה (ועונה הגמרא הגמרא "הכון לקראת...", ואגב זה מביאה שתי גישות בנושא ורב כהנא שתלה זאת במצב בעולם).
ג. אביי – בערבית (אם היא חובה) – אם התחיל מפסיק
למה? יש יותר חשש שיפספסו כי: 1. משתכרים. 2. יש יותר זמן).

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.













