(ט. 1+ עד י. ברבע העליון)

חלק א – המשך האיסקופא

א. דעת אחרים

הקדמה:
מבוי סתום הוא רה"י מהתורה, אך מדרבנן אסור לטלטל בתוכו אא"כ עשו תיקון על ידי לחי, קורה או צורת הפתח.
לחי מתירה מדין היכר, ורק בשטח שעד הלחי לא כולל,
קורה או כי פי תקרה יורד וסותם (מחיצה) או היכר, ומתירה גם את השטח שתחת הקורה.
פי תקרה – דווקא כשיוצר שטח של לפחות ד על ד טפחים.

האיסקופא – השטח של פתח המבוי,
מדאורייתא היא חלק מהמבוי ומותרת בטלטול,
אך מדרבנן, צריכה תיקון כמו כל המבוי.
הגמרא מניחה (לרש"י) שזהו מבוי סתום, שתוקן על ידי לחי (הכתלים עצמם ליד הפתח – הם הלחי).

אחרים: דלת פתוחה – כרה"י (שמותר לטלטל בה), דלת סגורה – כרה"ר (שאסור לטלטל בה. אבל אין הכוונה שאפשר להוציא מהאיסקופא אל רה"ר).

קשה - והרי רוחב הפתח צריך גם הוא לחי? (והלחי של המבוי אינו עוזר, כי הוא היכר רק כלפי פנים).

1. ר"י-רב – מדובר שיש קורה, והקורה מתירה מצידה החיצוני (בניגוד ללחי).
   ואם הדלת (ללא משקוף) נעולה היא כבר לא משמשת כקורה, וממילא אין היתר לטלטל תחתיה.
   (מדובר שאין ברוחב הקורה 4, כי אם יש אז יש דין של פי תקרה ויהיה מותר ככל רה"י גם כשהדלת סגורה. לכן מעמידים שרק חלק מעובי הכותל מכוסה בקורה, כי הכותך כולו מן הסתם היה רחב ד' טפחים).
2. רב אשי – מדובר באיסקופא ליד בית, וסה"כ יש בה 7 טפחים, אלא שזה שתי קורות ובאמצע 2 טפחים וע"י לבוד יש כאן 4. הדלת בדיוק באמצע ולכן כשסגורה מפריעה לדין הלבוד, ואז אין פי תקרה. כשפתוחה יש לבוד ויש פי תקרה יורד וסותם.

(הערה: כשהקורה היא קורת מבוי, אינה צריכה 4 על 4 כדי להתיר תחתיה, אך בסתם קורה (בית) צריכה 4 על 4).

ב. איסור טלטול מרה"י לרה"י -

אם האיסקופא הנ"ל גבוהה י טפחים, אפילו שהיא רה"י, בכ"ז יש גזירה לא לטלטל ממנה לבית, שמא יעשו כן גם בעמוד שבולט ברה"ר (תוס' – רק כשאין לו מחיצות ברורות, שאז יש חשש שלא ישימו לב ברה"ר שזה בעצם רה"י, אך אם זה ברור שזה רה"י – מותר).

חלק ב – דברים שלא עושים סמוך למנחה

במשנה - לא מסתפרים, אוכלים וכו' – שמא יפספס, ואם התחיל – לא חייב להפסיק אלא יתפלל אח"כ.

א. באיזו מנחה מדובר ולמה?

לפני מנחה קטנה – אם התחיל מפסיק!

אלא מדובר לפני מנחה גדולה, ואסור:

1. דווקא בפעולות ארוכות.
2. גם בקצרות, כי יכולה להיות תקלה שתגרום לעיכוב.

ב. מה נחשב "התחיל"?

שם סינר בתספורת, הפשיל שרוולים בבורסקי,
באוכל – בא"י נטל ידיו, בבבל – הוריד את החגורה.

רב ששת תוהה: 1. שיחזיר החגורה. 2. שיתפלל בלעדיה (ועונה הגמרא הגמרא "הכון לקראת...", ואגב זה מביאה שתי גישות בנושא ורב כהנא שתלה זאת במצב בעולם).

ג. אביי – בערבית (אם היא חובה) – אם התחיל מפסיק

למה? יש יותר חשש שיפספסו כי: 1. משתכרים. 2. יש יותר זמן).