ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מפעם לפעם הקדוש-ברוך-הוא מעמיד אותנו במבחן, והוא כמובן רוצה שנצליח בו. הקדוש-ברוך-הוא בוחן את מידת אהבתנו אליו, האם זו אהבה התלויה בדבר, אם לאו. ריבונו-של-עולם מעמיד אותנו בפני מציאות שסותרת לכאורה את תפיסת האמונה: רשעים מצליחים וצדיקים נכשלים, ואנו נבחנים האם אנו אוהבים את ה' אלקינו בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאודנו. האם גם כאשר הוא נוטל את נפשנו אנחנו אוהבים אותו? האם גם כאשר הוא מודד לנו במידת פורענות, גם אז אנו אוהבים אותו אהבה גדולה?
איוב עמד בניסיון ואמר: "הן יקטלינו - לו אייחל", הן הלא הוא הורגני, ובכל זאת אני מייחל לד'. ועוד אמר (איוב כז, ה): "עד אגווע לא אסיר תומתי ממני", מלמד שלא עבד איוב את הקדוש-ברוך-הוא אלא מאהבה (סוטה כז). כל הייסורים שנתייסר בהם איוב, לא פגמו באהבת ד' של איוב.
מצות אהבת ה' היא בלי תנאים, בכל מצב תמיד, כי כל מהותנו היא ממנו יתברך-שמו. אין לנו מהות עצמית. ד' הוא מקור חיינו, "כי הוא חייך ואורך ימיך". הדבקות בד' היא המקיימת אותנו. כל מיעוט באהבת ד' חס וחלילה מנתק אותנו ממקור חיותנו, ועל כן הוא בלתי-אפשרי.
מסירות-נפש על קידוש ה' מהותה היא להמשיך ולהתקיים. לעבור חס-וחלילה על דבר ה' זה להתבטל ולא להיות. כל עוד אין אדם עומד בניסיון, כל עוד לא נפגש אדם במצבים קשים, הוא אינו יכול לקיים בפועל את מצות ה' - "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", כפשוטה. כי אינה דומה אהבת ד' בכח, ברצון הלב בלבד, לגילוי אהבת ד' בפועל ממש, בעת מבחן. על כן אמר רבי עקיבא: "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה 'בכל נפשך' - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו" (ברכות סא:). הוא שאף לזכות בקיום המצוה "בכל נפשך" בפועל ממש.
אהבת ד' הגדולה, שמופיעה אצל אנשי סגולה, מגלה את הטבע הפנימי הגנוז בליבם של כל ישראל. וכך אומרת כנסת ישראל לריבונו-של-עולם: "צרור המר דודי לי בין שדי ילין" (שיר השירים א, יג). ו"אף על פי שממר ומצר לי בין שדי ילין" (ילקוט שמעוני שם רמז תתקפד), אף שמיצר לי הוא דודי ובין שדי ילין. אני ממשיכה להיות נאמנה לו, אוהבת אותו ודבקה בו. יתר על כן, הצער והמרירות מחזקים את אהבתי אליו, וכל מה שהוא מתרחק ממני ומסתיר פניו ממני, יותר הנני כמהה אליו, מתגעגעת ומצפה.
ה' צדיק יבחן. בכל הדורות נבחנים הצדיקים ועומדים בניסיון, הראשון לכולם הוא אברהם אבינו, אשר התנסה בעשר ניסיונות ועמד בכולם. כך היה גם בדורו של רבי עקיבא וחבריו. ד' מנסה רק את אלו שיכולים לעמוד בניסיון. ה' צדיק יבחן. ואם גם אותנו ד' מעמיד בניסיון, כנראה שגם לנו יש את הכוחות לעמוד בניסיון ולהוסיף על ידו עוד אהבת ד' הטוב לכל, וכל מה שהוא עושה, הכל לטובה, וגם זו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
