ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כמובן, אין לחשוד ברבי מקוצק שנמנה הוא על עדת קורח, ובכל זאת סיפור זה בא לבטא את אשר אמרו חכמים – קורח פיקח היה, אדם גדול היה, וטענותיו ודבריו לא היו רק דמגוגיה זולה, כי אם ויכוח רוחני מהותי ושורשי מסתתר מאחורי העניין.
כידוע, פרשה זו של קורח ככל פרשייה של מחלוקת יפה נדרשת, וכולם אוהבים לדוש בה, ומפני כך במהלך הדורות האריכו להוסיף תילי תילים של הסברים עמוקים לעניינו של קורח. במאמרנו זה נתמקד דווקא לא בדמותו ונפילתו של קורח, כי אם בדרך בה תוקנו כוחותיו הגדולים הנפולים ושבו במהלך הדורות להאיר במקומם הראוי להם בבית ישראל.
כידוע, בעם ישראל כל נפילה סופה לבוא לידי תיקון. ואף על נשמה נפולה, נאמר שהקב"ה חושב מחשבות "לבל ידח ממנו נידח". אם כוח נפל בדור זה, הרי ישוב ויתגלה בדור אחר בדרך מתוקנת. אף במקרה של קורח נאמר בתורה: "ובני קורח לא מתו". כלומר יש לו המשך.
ואכן אמרו חז"ל – קורח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו? ראה שושלת גדולה שיוצאת מזרעו, וביניהם – שמואל השקול כמשה ואהרון. אמר – עתידה כל הגדולה הזו לצאת ממני, ואני אשתוק ולא אטול ממנה חלק?
במילים אחרות - קורח הסתכל בנשמתו ובכוחותיו, וראה בתוכם את שמואל, שהרי האדם כולל בנשמתו את כל נשמותיהם וכוחותיהם של צאצאיו. ראה קורח, שכוחותיו של שמואל השקול כמשה ואהרון גנוזים בו ומיד ערער על משה ואהרון. אם כך – שמואל הנביא הוא הסיבה למחלוקת קורח. אך אם נתבונן בעומק נראה, ששמואל הנביא הוא גם התיקון לחטא קורח.
לקורח יש אמירה חיובית – "כל העדה כולם קדושים", אך בצידה אמירה שלילית "ומדוע תתנשאו על קהל ה'" - קורח מערער על חלוקת התפקידים בבית ישראל. אין הוא מוכן לקבל שיש כוהנים ומנהיגים שתפקידם לרומם את כל העם. ואכן במבט ראשון, גם שמואל הנביא הולך בשחר ימיו בדרכו של קורח. כתוב במדרש, שבשעה שהביאו את שמואל לראשונה למשכן, וביקשו לשחוט את הקורבנות שהביאה חנה אימו כתודה על הולדתו, חיפשו הכוהנים אחר כוהן שישחט את הפר ולא מצאו. כשראה שמואל הקטן, שאין שוחט כהן בנמצא, פנה אל הכוהנים ואמר – הרי הלכה היא שאת הקורבנות יכול לשחוט גם ישראל (זר).
הביאו הכוהנים את שמואל אל עלי – גדול הדור והכהן הגדול. אמר עלי – אכן שמואל צודק, אולם יש הלכה נוספת, שאסור לאדם להורות הלכה בפני רבו, ומי שעובר על הלכה זו חייב מיתה. וכיוון, שעלי הוא גדול הדור וכל ישראל כפופים אליו, הרי ששמואל שהורה הלכה בפניו חייב מיתה. ויותר בעומק – למעשה, מתגלה כאן, ששמואל הולך כביכול בדרכו של קורח, ומערער על סמכותו של עלי שהוא גם כהן גדול כאהרון וגם גדול הדור כמשה.
פנה עלי אל חנה ואמר לה – נהרוג את הילד, ואני אתפלל עלייך, שה' יתן לך בן חדש טוב משמואל. אך חנה, כאימא אמיתית, עונה לו – "אל הנער הזה התפללתי". לשמואל הזה אין תחליף. ויותר בעומק - אומרת חנה, אל תדאג ליראת השמיים של הילד, אני התפללתי עליו. לילד הזה, יש אמא, שהתפללה עליו בהדלקת נרות ובכל הזדמנות, והחיבור הזה לדורות הקודמים ולתפילות ישמור עליו ללכת בדרכם של משה ואהרון.
ואכן גדל שמואל, והפך בעצמו לגדול הדור אך כתלמיד נאמן של עלי, ואת אמירתו החיובית של סבו קורח – "כל העדה כולם קדושים", יישם בדרך חיובית כשהיה הולך ממקום למקום ומשיב את ישראל לאביהם שבשמיים. וכל זה בזכות התפילות ויראת השמיים של אימו חנה. וגם בזכות מסירותה אליו לעניינים הגשמיים – "ומעיל קטון תעשה לו אימו... מידי שנה בשנה".
ומכאן אני פונה לכול האמהות הצדיקות – תתפללו על הילדים. ממכן תצמח יראת השמיים של כולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
