ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התמודדויות וחבלי משיח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל וארץ ישראל
גם אותנו מנסה הקב"ה. הוא בוחן את כוח עמידתנו ואת מידת נאמנותנו לארץ ישראל ארץ הקודש ארץ ד'.
"ד' צדיק יבחן". ופירשו חכמים פסוק זה, שאין הקב"ה מנסה אלא את אלו שיוכלו לעמוד במבחן, אלו הצדיקים. כמו שהקדר המוכר קדרות, כשהוא רוצה להראות שהקדרות שלו חזקות ואינן נשברות, הוא מכה עליהם, אבל הוא בוחר להכות רק את הקדרות החזקות שיכולות לעמוד במכות ולא להישבר. כך הקב"ה בוחן את הצדיקים שיכולים לעמוד במבחן.
בתקופה האחרונה הקב"ה מעמיד אותנו בניסיונות חוזרים ונשנים לבחון את דבקותנו במצוה הגדולה של ישוב ארץ-ישראל השקולה ככל התורה כולה. מבחן האינתיפאדה ואחר-כך מבחן הסכם אוסלו של ממשלת המיעוט.
עוד לפני המלחמה האחרונה, בעת כהונת ממשלת נתניהו היה הניסיון הקשה ביותר כאשר העמידו אותנו, אנשי יש"ע נאמני ארץ-ישראל, כאילו אנחנו מיעוט קיצוני אלים, בלתי מתפשר, לא מוסרי. וגם אלו שהיו אתנו יחד במאבק נגד הסכמי אוסלו פרשו ממנו והתרחקו מאתנו פן ידבק גם בהם הדימוי של "הימין הקיצוני". זהו ניסיון קשה מאד כי אוהבים אנו את עמנו ומאוחדים אתו בכל נפשנו. אהבת הארץ שלנו לא רק שלא ממעטת את אהבת העם אלא מרבה אותה, ומדביקים לנו תווית הפוכה לגמרי ממה שאנחנו.
והנה עתה המלחמה הקשה. אמנם שום קושי גדול כזה או אחר לא ישבור אותנו. אנחנו נעמוד בו, נמשיך לאהוב את כל חלקי עמנו ונמשיך לאהוב את כל חלקי ארצנו. לא נזוז מעמדתנו בהתנגדותנו לכל מסירה של איזה חלק מארץ-ישראל לזרים. אנחנו מוכנים לסבול את כל ההשמצות וכל הגינויים ונמשיך לדבוק באחיזתנו בארץ ד'. אנו עושים זאת באמונה כי זה רצונו יתברך.
אין שמחה בשמים כשמחה זו שהקב"ה רואה את בניו לא נכנעים ולא נסוגים. והמעטים הללו העומדים בניסיון מלמדים על הכלל כולו, ומגלים את התכונה העמוקה הכנוסה בלבבות כל ישראל. אלא שאצל הרוב היא עדיין נסתרת בפנימיות הלב, ומכוסה בכיסויים רבים.
אך אלו היחידים המיוחדים, הם מגלים את המעלה הכללית של כל ישראל ודבקותם בארץ מולדתם ארץ ד'. אלה מייצגים את העם כולו בעמידה בניסיון, מזכים את כל העם, ומקרבים את הגאולה העומדת אחר כותלנו.
חזקו ואמצו בניו של אברהם אבינו הממשיכים את דרכו.
"כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות".
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
