ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
המצווה היא על המספר ולא על שומע הסיפור. כלומר, עיקר ליל הסדר הוא התהליך שההורים עוברים בספרם לילדים על יציאת מצרים. כמובן, גם הילדים סופגים בסיפור יציאת מצרים את יסודות האמונה היהודית, אך עיקר הרווח בסיפור הוא של ההורים.
במצווה זו הקדימה התורה באלפי שנים את הפסיכולוגיה המודרנית, שיודעת היום שההורה חוזר על ימי ילדותו בתהליכים החינוכיים שהוא עובר עם ילדיו (למשל - הקשר בין האדם לילדו דומה בהיבטים מסוימים לקשר שהיה לאותו אדם בילדותו עם הוריו שלו). כך ההורות מספקת לאדם הזדמנות מחודשת לשוב על תהליכי הילדות, לעבד אותם ולתקנם. בשעה שיהודי מספר לילדיו את סיפור יציאת מצרים ברמה של ילדים, הרי הוא חוזר בכך לימי ילדותו ולאמיתות הפשוטות והיסודיות של אמונתנו. וודאי יש חשיבות גדולה בהעמקה בענייני יציאת מצרים, אך יש גם חשיבות אדירה שאף החכמים והנבונים ישובו לסיפור הילדותי הראשוני והיסודי.
רמז לכך אפשר למצוא אצל התנאים הקדושים, שבליל הסדר היו אומרים אמירות פשוטות ויסודיות: רבן גמליאל, שחייב לומר בליל הסדר את מילות היסוד - פסח, מצה ומרור. ורבי יהודה, ש'המציא' ראשי תיבות לעשרת המכות - דצ"ך, עד"ש, באח"ב.
כחלק מהשיבה ליסודות החיים והאמונה, אוכלים אנו את המצה התמציתית והפשוטה, המורכבת מקמח ומים בלבד, ללא תוספת טעם וללא שהתנפחה כחמץ. גם קרבן הפסח נאכל צלוי באש. הצלייה היא הדרך בה אנו מעבדים את הבשר ישירות באש וללא תוספות.
סיפור ראשוני וילדותי זה, אליו שב האדם הבוגר, מבטא את מקומו של חג הפסח. בחג זה אנו שבים ליציאת מצריים, שהיא יסוד האמונה היהודית, וזמן לידת עם ישראל. לפיכך ביום זה אנו שבים לסיפורים הראשוניים והפשוטים של ימי ילדותינו ולידת עמנו.
אכילת המצה, שנקראת לחם האמונה, זהו גם הזמן להתחזקות באמונה בה', שהרי האמונה היא היסוד לכל המצוות. כך מצאנו בגמרא (סוף מכות), שאת כל תריג' מצוות כלל חבקוק הנביא במצווה אחת – "וצדיק באמונתו יחיה". ללמדך, שהאמונה היא נקודת השורש לכל המצוות, כפי שפסח הוא זמן ההתחזקות ביסוד האמוני של כל התורה והיהדות.
בליל הסדר, בעת ה'מגיד' ו'אכילת המצה', מעבר לחידודים ולחידושים ודברי התורה העמוקים שנוסיף בסדר, נקדיש גם זמן לספר את הסיפור הפשוט של יציאת מצרים, ונחוש בליבנו את טעם הילדות וחוויית הראשוניות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
