ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
א. כיצד ייתכן שאחשורוש שהפסיד אישה אחת (ושתי), לא בירר קצת על אשתו החדשה, ונתן לה שלא להגיד מאיזה עם היא ומאיזו משפחה היא?
ב. כיצד אחשורוש לא יודע שמרדכי הוא בן זוגה של אסתר (או לפחות שהוא הדוד שלה), הרי הוא מתהלך שם יום יום, ובוודאי אנשים הלשינו וסיפרו על הקשרים ביניהם?
ג. מדוע נדדה שנתו של המלך באותו לילה?
ד. כיצד ייתכן שהמן שהיה ידידו הטוב של המלך, בלילה אחד הפך להיות השנוא הגדול של המלך?
ה. מדוע אחשורוש האשים את המן באונס המלכה, כשהוא בסה"כ התחנן על חייו?
ונראה להסביר שאחשורוש לפני שנשא את אסתר ידע היטב את העם שלה, וידע היטב שהיא אחיינית של מרדכי, הרי מרדכי כל יום התהלך בחצר בית הנשים. אבל היה לו נוח שאף אחד לא יידע שהוא נשוי לאישה יהודייה.
ידוע שכל מלך במגילה זה מלכו של עולם. וגם מלכו של עולם יודע היטב מי זה כלתו, כנסת ישראל.
בין כל הנשים, כולם מתרגשות מהמלך אחשורוש, כולם מתאפרות ומתבשמות. ורק אחת באה בלבוש הפשוט ביותר. ודווקא בה בוחר המלך. הוא אוהב את הפשטות והצניעות שיש בה 1 : "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי". הוא שמח שיש לו אישה שלא עושה רושם, ולא מחפשת להשתלט עליו, ולא תנסה ללכת נגד רצונו.
אך אסתר לא מחזירה לו כלל אהבה. כדברי הגמרא 2 : "אסתר קרקע עולם".
כמה זה קשה לאחשורוש. כמה זה כואב למלך. הריחוק שלו מאהובת ליבו.
הנמשל כמובן זה ה' יתברך, שאוהב מאוד את עמ"י, ובחר בעם הזה מתוך אהבתו אותו 3 : "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְקֹוָק בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים: כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם". אבל את עמ"י מעניין דברים אחרים. וזה מצער את המלך. הוא לא יודע מה לעשות.
אחשורוש מגדיל את המן שונא היהודים. הוא יודע שכל מה שמעניין את המן זה להרוג את מרדכי ואת עמו. כל זה כדי לעורר את אסתר המלכה שתבוא ותבקש ממנו על נפשה ועל עמה. הרי הוא יודע היטב שהיא תרצה להציל את חייה וחיי עמה.
וכן ה' יתברך מלכו של עולם, מעניש את בניו אהוביו, ונותן לעמלקים להשתולל כדי שיזעקו אל ה' ויפנו אליו בתפילה ותחנונים. וישעבדו את ליבם לאביהם שבשמים. ה' רוצה לראות מסירות נפש אחד למען השני. "וכאשר אבדתי אבדתי" מסירות נפש למען עמ"י.
הכל מתנהל כשורה, כמו בתוכנית, אסתר מגיעה אל אחשורוש, והיא נזכרת לפנות אליו, להביע חיבתה לפני המלך. אבל אז במקום לבקש את אהבת המלך, לבקש "יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". היא מבקשת את "המן" יחד עם המלך. והמלך כועס כולו, אבל הוא לא יכול לענות לה.
ובנמשל ה' יתברך מעניש את ישראל, וכשעמ"י פונה אל ה', הוא אומר לו, אנחנו אוהבים אותך, אבל אוהבים גם לעבור עבירות. אוהבים גם דברים פסולים. וזה מכעיס את ה' עוד יותר. כדברי אליהו הנביא לעם ישראל 4 : "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו".
המלך רוצה לומר לאסתר אני רוצה אותך לבד, לא עם הנוכל הזה. אבל את רוצה אותו בכל זאת. מה קורה לך? את לא מבינה שהבאתי אותו רק כדי לעורר אותך אליי?!
במשתה הראשון ציפה המלך שאסתר תדבר לעניין, ותגיד שהיא אוהבת אותו. אבל אסתר מבקשת מאחשורוש שוב את המן למחרת. איזה כאב לב, היא רוצה קדושה וטומאה ביחד. זה לא הולך יחד. מה עושים?
הדבר מסעיר את המלך, הוא לא ישן כל הלילה. הוא כולו כועס ובוכה.
ה' יתברך כואב לו מאוד, למה בניי לא אוהבים רק אותי. אמנם אתם רוצים אותי, אבל רוצים גם את הקליפות 5 : "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה'... חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא", עדיף שלא תעבדו במקדש אם אתם תוך כדי עובדים גם עבודה זרה. אתם גם דתיים, אבל גם עוברי עבירות. השכינה בוכה ומיללת כל לילה 6 : "אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות". כואב לשכינה על הבלבול שעמ"י נמצא בו.
באותו הלילה כבר מבהיר המלך להמן הרשע שהוא שונא אותו. המלך מסביר לו טוב מאוד שכל מטרת הקידום שלו, זה להביא את המלכה אליו. ועוצר אותו מלהתלהב 7 : "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן"
המלך אחרי שלא ישן לילה שלם. וכדברי המדרש 8 : "אמר רבי יהושע בר חנניא מיום שחרב בית המקדש וחרבה ירושלם אין שמחה לפני הקב"ה עד שיבנה את ירושלים ויחזור את ישראל לתוכה".
נסער עד מאוד ורוצה לשמוע מה יש לאסתר להגיד. ואיך זה שהיא הזמינה את המן הרשע לזוגיות הפרטית שלהם.
בשעה שאסתר מספרת "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד ולהרוג ולאבד..." שואל אחשורוש בתמימות (וכי הוא לא זוכר שלפני מספר ימים הוא נתן להמן להשמיד את כל היהודים?): "מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן".
ואז אסתר קופצת ואומרת: "איש צר ואויב המן הרע הזה".
אחשורוש נרגע מתגלה פנימיות נשמת עמ"י. מתגלה שהעם הזה בפנימיות אוהב רק את המלך, ולא אף אחד אחר. המלך רגוע. ואז הוא רוצה להפיל את המן הרשע מהעולם.
ומאשים את המן באונס המלכה: "הגם לכבוש את המלכה עימי בבית". המן רק מתחנן על נפשו, אבל את אחשורוש זה לא מעניין. כי יש מצווה לדון לכף חובה את הרשעים, ולכן המן שהוא רשע, יש מצווה לדון אותו לכף חובה. וממילא המלך מפיל עליו גם תיקים שהוא לא בטוח אשם בהם. כדברי ה' למשה 9 : "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". אצל רשעים כ"כ גדולים לפעמים מוסיפים להם עונשים על כל הצער שהם גרמו.
המלך שמח, כי המלכה איתו, ורק איתו. היא לא אוהבת אף אחד אחר 10 : "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ".
שנזכה בקרוב לייחוד קודשא בריך הוא ושכנתיה, שזהו סוד מגילת אסתר.
^ 1.אסתר פרק ב, יז
^ 2.סנהדרין דף עד עמוד ב.
^ 3.דברים פרק ז, ז-ח.
^ 4.מלכים א פרק יח, כא
^ 5.ישעיהו פרק א, יא-יד
^ 6.ברכות דף ג עמוד א.
^ 7.יואל פרק ד, כא.
^ 8.מדרש זוטא – איכה. פרשה א ד"ה [ז] כל רעיה
^ 9.שמות פרק ז, ג
^ 10.ירמיהו פרק לא, ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
