ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
א. כיצד ייתכן שאחשורוש שהפסיד אישה אחת (ושתי), לא בירר קצת על אשתו החדשה, ונתן לה שלא להגיד מאיזה עם היא ומאיזו משפחה היא?
ב. כיצד אחשורוש לא יודע שמרדכי הוא בן זוגה של אסתר (או לפחות שהוא הדוד שלה), הרי הוא מתהלך שם יום יום, ובוודאי אנשים הלשינו וסיפרו על הקשרים ביניהם?
ג. מדוע נדדה שנתו של המלך באותו לילה?
ד. כיצד ייתכן שהמן שהיה ידידו הטוב של המלך, בלילה אחד הפך להיות השנוא הגדול של המלך?
ה. מדוע אחשורוש האשים את המן באונס המלכה, כשהוא בסה"כ התחנן על חייו?
ונראה להסביר שאחשורוש לפני שנשא את אסתר ידע היטב את העם שלה, וידע היטב שהיא אחיינית של מרדכי, הרי מרדכי כל יום התהלך בחצר בית הנשים. אבל היה לו נוח שאף אחד לא יידע שהוא נשוי לאישה יהודייה.
ידוע שכל מלך במגילה זה מלכו של עולם. וגם מלכו של עולם יודע היטב מי זה כלתו, כנסת ישראל.
בין כל הנשים, כולם מתרגשות מהמלך אחשורוש, כולם מתאפרות ומתבשמות. ורק אחת באה בלבוש הפשוט ביותר. ודווקא בה בוחר המלך. הוא אוהב את הפשטות והצניעות שיש בה 1 : "וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי". הוא שמח שיש לו אישה שלא עושה רושם, ולא מחפשת להשתלט עליו, ולא תנסה ללכת נגד רצונו.
אך אסתר לא מחזירה לו כלל אהבה. כדברי הגמרא 2 : "אסתר קרקע עולם".
כמה זה קשה לאחשורוש. כמה זה כואב למלך. הריחוק שלו מאהובת ליבו.
הנמשל כמובן זה ה' יתברך, שאוהב מאוד את עמ"י, ובחר בעם הזה מתוך אהבתו אותו 3 : "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְקֹוָק בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים: כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם". אבל את עמ"י מעניין דברים אחרים. וזה מצער את המלך. הוא לא יודע מה לעשות.
אחשורוש מגדיל את המן שונא היהודים. הוא יודע שכל מה שמעניין את המן זה להרוג את מרדכי ואת עמו. כל זה כדי לעורר את אסתר המלכה שתבוא ותבקש ממנו על נפשה ועל עמה. הרי הוא יודע היטב שהיא תרצה להציל את חייה וחיי עמה.
וכן ה' יתברך מלכו של עולם, מעניש את בניו אהוביו, ונותן לעמלקים להשתולל כדי שיזעקו אל ה' ויפנו אליו בתפילה ותחנונים. וישעבדו את ליבם לאביהם שבשמים. ה' רוצה לראות מסירות נפש אחד למען השני. "וכאשר אבדתי אבדתי" מסירות נפש למען עמ"י.
הכל מתנהל כשורה, כמו בתוכנית, אסתר מגיעה אל אחשורוש, והיא נזכרת לפנות אליו, להביע חיבתה לפני המלך. אבל אז במקום לבקש את אהבת המלך, לבקש "יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". היא מבקשת את "המן" יחד עם המלך. והמלך כועס כולו, אבל הוא לא יכול לענות לה.
ובנמשל ה' יתברך מעניש את ישראל, וכשעמ"י פונה אל ה', הוא אומר לו, אנחנו אוהבים אותך, אבל אוהבים גם לעבור עבירות. אוהבים גם דברים פסולים. וזה מכעיס את ה' עוד יותר. כדברי אליהו הנביא לעם ישראל 4 : "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו".
המלך רוצה לומר לאסתר אני רוצה אותך לבד, לא עם הנוכל הזה. אבל את רוצה אותו בכל זאת. מה קורה לך? את לא מבינה שהבאתי אותו רק כדי לעורר אותך אליי?!
במשתה הראשון ציפה המלך שאסתר תדבר לעניין, ותגיד שהיא אוהבת אותו. אבל אסתר מבקשת מאחשורוש שוב את המן למחרת. איזה כאב לב, היא רוצה קדושה וטומאה ביחד. זה לא הולך יחד. מה עושים?
הדבר מסעיר את המלך, הוא לא ישן כל הלילה. הוא כולו כועס ובוכה.
ה' יתברך כואב לו מאוד, למה בניי לא אוהבים רק אותי. אמנם אתם רוצים אותי, אבל רוצים גם את הקליפות 5 : "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה'... חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא", עדיף שלא תעבדו במקדש אם אתם תוך כדי עובדים גם עבודה זרה. אתם גם דתיים, אבל גם עוברי עבירות. השכינה בוכה ומיללת כל לילה 6 : "אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות". כואב לשכינה על הבלבול שעמ"י נמצא בו.
באותו הלילה כבר מבהיר המלך להמן הרשע שהוא שונא אותו. המלך מסביר לו טוב מאוד שכל מטרת הקידום שלו, זה להביא את המלכה אליו. ועוצר אותו מלהתלהב 7 : "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן"
המלך אחרי שלא ישן לילה שלם. וכדברי המדרש 8 : "אמר רבי יהושע בר חנניא מיום שחרב בית המקדש וחרבה ירושלם אין שמחה לפני הקב"ה עד שיבנה את ירושלים ויחזור את ישראל לתוכה".
נסער עד מאוד ורוצה לשמוע מה יש לאסתר להגיד. ואיך זה שהיא הזמינה את המן הרשע לזוגיות הפרטית שלהם.
בשעה שאסתר מספרת "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד ולהרוג ולאבד..." שואל אחשורוש בתמימות (וכי הוא לא זוכר שלפני מספר ימים הוא נתן להמן להשמיד את כל היהודים?): "מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן".
ואז אסתר קופצת ואומרת: "איש צר ואויב המן הרע הזה".
אחשורוש נרגע מתגלה פנימיות נשמת עמ"י. מתגלה שהעם הזה בפנימיות אוהב רק את המלך, ולא אף אחד אחר. המלך רגוע. ואז הוא רוצה להפיל את המן הרשע מהעולם.
ומאשים את המן באונס המלכה: "הגם לכבוש את המלכה עימי בבית". המן רק מתחנן על נפשו, אבל את אחשורוש זה לא מעניין. כי יש מצווה לדון לכף חובה את הרשעים, ולכן המן שהוא רשע, יש מצווה לדון אותו לכף חובה. וממילא המלך מפיל עליו גם תיקים שהוא לא בטוח אשם בהם. כדברי ה' למשה 9 : "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". אצל רשעים כ"כ גדולים לפעמים מוסיפים להם עונשים על כל הצער שהם גרמו.
המלך שמח, כי המלכה איתו, ורק איתו. היא לא אוהבת אף אחד אחר 10 : "וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ".
שנזכה בקרוב לייחוד קודשא בריך הוא ושכנתיה, שזהו סוד מגילת אסתר.
^ 1.אסתר פרק ב, יז
^ 2.סנהדרין דף עד עמוד ב.
^ 3.דברים פרק ז, ז-ח.
^ 4.מלכים א פרק יח, כא
^ 5.ישעיהו פרק א, יא-יד
^ 6.ברכות דף ג עמוד א.
^ 7.יואל פרק ד, כא.
^ 8.מדרש זוטא – איכה. פרשה א ד"ה [ז] כל רעיה
^ 9.שמות פרק ז, ג
^ 10.ירמיהו פרק לא, ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
