ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
היציאה ממדינה אחת לשניה מתחילה מהבית, ואחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך יוצאים מהארץ. ואילו באברהם נאמרה תחילה יציאה מהארץ ואחר כך מעירו ורק לבסוף מבית אביו. נראה שהמדרש (בתחילת לך לך, שם) מתכון להסביר זאת, וכך נאמר שם:
"ר' יצחק פתח, שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ (תהלים, מה יא) משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר, תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה אמר לו, אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר, תאמר העולם בלא מנהיג. הציץ עליו הקדוש ברוך הוא אמר לו, אני הוא בעל העולם".
אברהם שתהה מיהו בעל העולם, לא הסתפק בסיפורי הבדים שהיו נחלת בית אביו וארצו על האלילים הכל יכולים וכדו', הוא חיפש את בעל הבירה האמיתי. לכך הוא מתואר בפסוק כבת שצריכה להטות את האוזן והלב ולשכוח את דברי ההבל ומחשבות הכזב מורשת עמו ואבותיו. אברהם הוא כבת לקדוש ברוך הוא ולא כבן לפי שהבת קנויה לאביה למעשה ידיה וביכולת האב לקדשה או למוכרה לשפחה, מה שאין הבן קנוי לאביו כלל. אברהם אבינו שרצה להתקרב לבורא האמיתי של העולם הרי הוא כביכול קנוי לו יתברך, לפיכך נגלה אליו ה' וציוהו לא רק לעזוב באופן פיסי את מולדתו אלא להתחיל בעזיבה תרבותית אשר היא מתנהלת הפוך מהעזיבה הממשית, ולכן הפסוק מדבר בתחילה על הליכה מארצך ורק אחר כך ממולדתך ולבסוף מבית אביו. בתחילה קל יותר לעזוב את מחשבות המדינה ואחר כך את מחשבות העיר ורק כאשר רחק משני אלו ביכולתו להנתק אף מתרבות בית הוריו.
ההליכה לארץ כנען מביאה לשתי תוצאות. האחת, אברהם אבינו שהולך ומטיף לעבודת ה' בכל מקום שהוא מגיע אליו, מתגדל בעצמו ברוחניות, האתגר של פרסום אלהי השמים והפיכתו לאלהי הארץ, מרומם אותו, ובעטיו זוכה אברהם עצמו בהשגות עצומות בידיעת ה'. והשניה, הקדוש ברוך הוא באמת נעשה לאלהי הארץ בזה שהאומות לומדים להכיר אותו, ומקבלים עליהם את עול מלכותו. ומדוע מועדות פניו של אברהם לארץ כנען דוקא? אלא לפי שארץ זו אקלימה ומזגה מגדלים אנשים בעלי אישיות נוחה ובכך מוכשרים לעבודת ה' יותר. ובאמת ביאר הרמב"ן (בראשית, כו, ה) שהאבות שמרו את התורה בהיותם בארץ בלבד. והטעם לכך, מפני שרק בארץ הם חשו שהתורה היא סם חיים ממש ואי קיום מצותיה הינו סם המוות לעולמו הרוחני של האדם. כמו חיות השדה היודעות להבחין בין הצמחים השונים מיהו הצמח הראוי לאכילה ומיהו הצמח הרעיל, כך, אדם שתחושת חיים רוחניים מפותח בקרבו בהיותו מנותק מחומריות, מסוגל להבדיל בין הטוב לחייו ובין הרע להם. האבות זכו להיות משוחררים מנטיותיהם הגשמיות הגופניות הטבעיות רק כאשר שהו בארץ, (עיין לקמן הסבר נוסף לכך) נמצא שהליכתו של אברהם אבינו לארץ כנען מרוממת אותו באופן מיוחד ואתו העולם כולו. ואל תתמה מדוע היו מעשיהם של הכנענים מקולקלים מאד, והתורה מזהירה את ישראל לבל יעשו כמעשיהם (ויקרא, יח) ואף ישראל עצמם קלקלו מעשיהם ביותר בהיותם בארץ. כי אדרבה מעלתה של הארץ היא שגרמה, שכן כאשר אין משתמשים בה כראוי מביא הדבר קלקול גדול. כדוגמת אדם בריא שאכל רפואות הטובות לחולים, לא רק שלא שיפר את בריאותו אלא שניזוק מכך, כך בארץ יש לחיות בתנאים מסוימים והעושה כך מתקדם ברוחניותו ואם לאו הוא נסוג. אברהם שהתקרב לבורא העולם ראוי לבוא לארץ זו, ובהליכתו בה הוא זוכה בארץ ומכינה לפני בניו שבעתיד יהיו עַם המקדש את שמו יתברך.
"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו' וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה בארץ אברהם מתגדל ומתברך, וכל העולם נהנה ממנו. וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה גשמים בזכותך, הטללים בזכותך. הדא הוא דכתיב (אסתר, ב), וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר (דבר הצלת אחשורוש) זה מהול (מרדכי) וזה אינו מהול (אחשורוש) וחס עליו? אתמהה. אמר, יעקב בירך את פרעה שנאמר (בראשית, מז), וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. יוסף גילה לו, דניאל גילה לנבוכדנצר, אך אני כן. אמר ר' נחמיה, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה אל תאמר שאתם עשירים יותר מהן, שהרי הם עשירים יותר מאתנו. אלא כשהם נכנסים לצרה שואלין לנו ואנו מגלים להם" (מדרש, שם).
השלמות הרוחנית של אברהם אבינו וצאצאיו אחריו גורמת שהשפעתם פרושה על כל העולם. המאורעות הגדולים מתרחשים מכוחם, לא רק כאשר ישראל נמצאים בארץ במלוא כוחם, אלא גם בהיותם משועבדים בגלות, מצודתם פרושה על מושליהם. עד ימינו אלה רואים בעליל שבני אברהם יצחק ויעקב על אף מספרם הקטן לעומת שאר האומות ידם רב להם במדע ובכלכלה במדינות בהן הם דרים, הרבה מעבר למספרם היחסי, וכתוצאה מכך השפעתם מרובה על חוגי השלטון.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
