ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
ישעיהו נא: "הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקבתם הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחללכם כי אחד קראתיו ואברכהו ואברהו". אברהם נקרא צור, אברהם אבינו איתן וחזק בסלע עומד נגד כל העולם כולו יחוד לבד כי אחד קראתיו". והכתוב אומר הביטו אל צור חוצבתם וגו' הביטו אל אברהם אביכם. כלומר הביטו ותלמדו ממנו ותלכו בדרכו להיות חזקים כצור ללכת בדרך ה' גם אם אתם יחידים.
ביחזקאל נאמר "אחד היה אברהם וירש את הארץ". אברהם אבינו היה יחידי והוא ירש את הארץ מכח הליכתו בדרך ה'. דוקא בגלל היותו יחיד בזה הראה את עוצמת גבורת אמונתו. בזכות זו זכה לרשת את הארץ לו ולזרעו אחריו.
חכמינו ז"ל אמרו, צריך אדם לומר, מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי, אברהם יצחק ויעקב. זאת אומרת, מוטל על האדם לשאוף ללכת בדרכי אבות להגיע למעשיהם, לא להסתפק בפחות מזה, כי בכל אחד מצאצאי האבות טמון כח פנימי, ירושה מהאבות שאפשר לפתחו ולגדלו ולהדמות אליהם. הדברים אמורים גם לפרט וגם לכלל. כי אברהם אבינו הוא יחיד והוא גם כללי כולל בתוכו את כל האומה הישראלית.
היחיד צריך ללמוד מאברהם אבינו, לא להסחף אחר אחרים לרעה:
אם מקובל שאנשים מאחרים לעבודה או עוסקים בענינים פרטים בשעת העבודה, לא להסחף, אלא לפתח כח רצון ועוז-רוח ללכת נגד המקובל, להיות בסדר.
אם מקובל לנהוג ברכב במהירות מופרזת, לעקוף בחוסר זהירות, להכנס לצומת ברמזור צהוב - יש להתגבר על הנטיה הרעה הזו ולא להכנס לאוירה. לא להתבייש להיות חריג בנקיטת זהירות ובנימוס גם אם יזלזלו בך.
אם מקובל שכולם מבקרים זה את זה, לא מפרגנים זה לזה, מי שמפרגן משונה, מוזר הוא, לא להרתע מלעשות את הנכון, לפרגן, ללמד זכות ולא חובה.
כל אדם יבחן את עצמו ואת מעשיו, ואם יש בהם מעשים שנעשים כתוצאה מהשפעת הסביבה, מעשים שלא צריכים להעשות, יעמיד לנגדו את דמותו של אברהם אבינו וישאב מדמותו כוחות רוחניים ללכת נגד הזרם, להשתפר לעלות ולהעלות אחרים אתו כאברהם אבינו.
וכן בכלל. עם ישראל עם אלוקי אברהם עומד לבדו נגד כל העמים המנסים לעצור אותו בדרך גאולתו. עליו לא להרתע מהקשיים העומדים דרכו. כמו אברהם אבינו שנתנסה בעשרה נסיונות ועמד בהם, עמד בקשיים כלכליים ויהי רעב בארץ, עמד במלחמות, בהתנכלויות מוסריות לאשתו, בבדידות, ועמד בכל אלו, כן אנו צריכים לא להרתע ולא להכנע לתכתיבים מבחוץ, לעמוד בנסיונות, ולהמשיך להאחז בכל המסירות, בכל מרחבי ארצנו ארץ קודשנו, ולקרוא בשם ה' אלקינו, והוא יעננו כמו שענה לאברהם אבינו.
(פורסם בידיעון הישוב "בית אל", לפרשת "חיי שרה" תשס"ג).
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
