ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
היציאה ממדינה אחת לשניה מתחילה מהבית, ואחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך היא נמשכת מהעיר ורק אחר כך יוצאים מהארץ. ואילו באברהם נאמרה תחילה יציאה מהארץ ואחר כך מעירו ורק לבסוף מבית אביו. נראה שהמדרש (בתחילת לך לך, שם) מתכון להסביר זאת, וכך נאמר שם:
"ר' יצחק פתח, שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ (תהלים, מה יא) משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת, אמר, תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה אמר לו, אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אברהם אבינו אומר, תאמר העולם בלא מנהיג. הציץ עליו הקדוש ברוך הוא אמר לו, אני הוא בעל העולם".
אברהם שתהה מיהו בעל העולם, לא הסתפק בסיפורי הבדים שהיו נחלת בית אביו וארצו על האלילים הכל יכולים וכדו', הוא חיפש את בעל הבירה האמיתי. לכך הוא מתואר בפסוק כבת שצריכה להטות את האוזן והלב ולשכוח את דברי ההבל ומחשבות הכזב מורשת עמו ואבותיו. אברהם הוא כבת לקדוש ברוך הוא ולא כבן לפי שהבת קנויה לאביה למעשה ידיה וביכולת האב לקדשה או למוכרה לשפחה, מה שאין הבן קנוי לאביו כלל. אברהם אבינו שרצה להתקרב לבורא האמיתי של העולם הרי הוא כביכול קנוי לו יתברך, לפיכך נגלה אליו ה' וציוהו לא רק לעזוב באופן פיסי את מולדתו אלא להתחיל בעזיבה תרבותית אשר היא מתנהלת הפוך מהעזיבה הממשית, ולכן הפסוק מדבר בתחילה על הליכה מארצך ורק אחר כך ממולדתך ולבסוף מבית אביו. בתחילה קל יותר לעזוב את מחשבות המדינה ואחר כך את מחשבות העיר ורק כאשר רחק משני אלו ביכולתו להנתק אף מתרבות בית הוריו.
ההליכה לארץ כנען מביאה לשתי תוצאות. האחת, אברהם אבינו שהולך ומטיף לעבודת ה' בכל מקום שהוא מגיע אליו, מתגדל בעצמו ברוחניות, האתגר של פרסום אלהי השמים והפיכתו לאלהי הארץ, מרומם אותו, ובעטיו זוכה אברהם עצמו בהשגות עצומות בידיעת ה'. והשניה, הקדוש ברוך הוא באמת נעשה לאלהי הארץ בזה שהאומות לומדים להכיר אותו, ומקבלים עליהם את עול מלכותו. ומדוע מועדות פניו של אברהם לארץ כנען דוקא? אלא לפי שארץ זו אקלימה ומזגה מגדלים אנשים בעלי אישיות נוחה ובכך מוכשרים לעבודת ה' יותר. ובאמת ביאר הרמב"ן (בראשית, כו, ה) שהאבות שמרו את התורה בהיותם בארץ בלבד. והטעם לכך, מפני שרק בארץ הם חשו שהתורה היא סם חיים ממש ואי קיום מצותיה הינו סם המוות לעולמו הרוחני של האדם. כמו חיות השדה היודעות להבחין בין הצמחים השונים מיהו הצמח הראוי לאכילה ומיהו הצמח הרעיל, כך, אדם שתחושת חיים רוחניים מפותח בקרבו בהיותו מנותק מחומריות, מסוגל להבדיל בין הטוב לחייו ובין הרע להם. האבות זכו להיות משוחררים מנטיותיהם הגשמיות הגופניות הטבעיות רק כאשר שהו בארץ, (עיין לקמן הסבר נוסף לכך) נמצא שהליכתו של אברהם אבינו לארץ כנען מרוממת אותו באופן מיוחד ואתו העולם כולו. ואל תתמה מדוע היו מעשיהם של הכנענים מקולקלים מאד, והתורה מזהירה את ישראל לבל יעשו כמעשיהם (ויקרא, יח) ואף ישראל עצמם קלקלו מעשיהם ביותר בהיותם בארץ. כי אדרבה מעלתה של הארץ היא שגרמה, שכן כאשר אין משתמשים בה כראוי מביא הדבר קלקול גדול. כדוגמת אדם בריא שאכל רפואות הטובות לחולים, לא רק שלא שיפר את בריאותו אלא שניזוק מכך, כך בארץ יש לחיות בתנאים מסוימים והעושה כך מתקדם ברוחניותו ואם לאו הוא נסוג. אברהם שהתקרב לבורא העולם ראוי לבוא לארץ זו, ובהליכתו בה הוא זוכה בארץ ומכינה לפני בניו שבעתיד יהיו עַם המקדש את שמו יתברך.
"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו' וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה בארץ אברהם מתגדל ומתברך, וכל העולם נהנה ממנו. וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה גשמים בזכותך, הטללים בזכותך. הדא הוא דכתיב (אסתר, ב), וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר (דבר הצלת אחשורוש) זה מהול (מרדכי) וזה אינו מהול (אחשורוש) וחס עליו? אתמהה. אמר, יעקב בירך את פרעה שנאמר (בראשית, מז), וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. יוסף גילה לו, דניאל גילה לנבוכדנצר, אך אני כן. אמר ר' נחמיה, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה אל תאמר שאתם עשירים יותר מהן, שהרי הם עשירים יותר מאתנו. אלא כשהם נכנסים לצרה שואלין לנו ואנו מגלים להם" (מדרש, שם).
השלמות הרוחנית של אברהם אבינו וצאצאיו אחריו גורמת שהשפעתם פרושה על כל העולם. המאורעות הגדולים מתרחשים מכוחם, לא רק כאשר ישראל נמצאים בארץ במלוא כוחם, אלא גם בהיותם משועבדים בגלות, מצודתם פרושה על מושליהם. עד ימינו אלה רואים בעליל שבני אברהם יצחק ויעקב על אף מספרם הקטן לעומת שאר האומות ידם רב להם במדע ובכלכלה במדינות בהן הם דרים, הרבה מעבר למספרם היחסי, וכתוצאה מכך השפעתם מרובה על חוגי השלטון.
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
