ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
והנה, לאחר מספר דקות, הוא שב אל הרב ואומר לו – רבי, וודאי אם הרב פסק שאני חייב, הרי כך הדין ואשלם, אך מה המקור עליו הסתמך הרב בפסק הדין?
ענה הרב – למדתי זאת מהש"ך (אחד המפרשים המרכזיים על השולחן ערוך). אמר היהודי – אם הרב פסק כך והש"ך פסק כך וודאי אנהג כך, ויצא.
לאחר מספר דקות שב היהודי, ושוב שאל – מהיכן למד זאת הש"ך? ענה הרב – מהרמב"ם, והרמב"ם מהגמרא, והגמרא למדה זאת מתורתנו הקדושה שניתנה מפי הקדוש ברוך הוא למשה מסיני.
כעת שאל היהודי – מתי ניתנה התורה? ענה הרב – בחג השבועות, בשישי בסיוון. חייך היהודי ואמר – אם כך, לא אקיים את פסק הדין, שהרי חג השבועות חל באמצע הקיץ, ואז הדרכים אינם מלאות בוץ, ולא הייתי מחליק וגורם את הנזק.
כמובן, דברי אותו יהודי הם שטות והבל, שהרי תורתנו הקדושה היא נצחית ונותנת מענה לא רק לימי החורף כימי הקיץ, אלא לכל התהפוכות שעבר ויעבור העולם עד סוף כל הדורות. אך סיפור זה מחדד את הנקודה אותה הדגיש הרב בדבריו – המקור אינו חוכמתו של הש"ך או תורתו של הרמב"ם, גדולים ככל שיהיו. כל חכמינו הקדושים שואבים את כוחם ודבריהם מדבר ה'.
נקודה זו חשובה היא מאד בבואנו להתבונן בפרשת משפטים, ובהבדל היסודי בין המשפט התורני לבין בתי המשפט שלא דנים על פי דין תורה. שאלה יסודית שניצבת לפני כל מערכת משפט – מה מקור הסמכות ממנו יונק השופט/ הדיין בבואו לפסוק את הדין. תמיד אפשר לומר לשופט – מי שמך? מי אתה שתחרוץ גורלות ותחליט לשבט או לחסד?
בתולדות המשפט הבינלאומי ניתנו לכך מספר תשובות – יש שאמרו – המדינה/ הציבור. "אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו". לציבור יש זכות ליצור לעצמו מערכת חוקים שתשמור על הסדר ואורחות החיים, ולפי אותה מערכת פוסק השופט. זו הסיבה שתולים דגל מאחורי השופט, לייצג את מקור הסמכות.
יש שאמרו – המוסר. את מערכת החוקים כתבו אנשים שישבו וכיוונו עד למוסר האמיתי, לכן – בחוקה האמריקאית, יודעים עד היום מיהם מחברי המוסר, ויש גם מעט מאוד תיקונים בחוקה (27 תיקונים בפרק זמן של יותר מ200 שנה!). כמובן, גם השופטים מכוונים את עצמם לקול המוסר והצדק האמיתי, ללא פניות ונגיעות אישיות, ופוסקים את האמת בטהרתה.
כמובן, כל אחד מרגיש בחולשתם העצומה של מקורות סמכות אלו. אמנם לציבור יש כוח מסוים, וגם ביהדות יש מושג של 'משפטי המלך', שכוחו מהציבור, אבל לומר שהמחוקקים הם אנשים שכיוונו למוסר אמיתי, ובמיוחד לטעון שהשופטים פוסקים את הדין ללא נגיעות אישיות זו טענה חלשה מאוד. הרי כולנו מרגישים עד כמה מערכת המשפט נגועה כיום בנגיעות ואינטרסים אישיים.
תורתנו הקדושה אומרת אחרת. פרשת משפטים ניתנת מיד בתום מעמד הר סיני, ללמדך שהמשפט בישראל יונק את כוחו מהקדוש ברוך הוא, שהוא מקור הצדק והמוסר האמיתיים. ו"אלוקים ניצב בעדת אל" – ב"עדת הדיינים". בנוסף - בית הדין הגדול יושב בבית המקדש, במקום השראת השכינה.
יתר על כן, מדהים לעיתים לגלות, (ואין כאן המקום להיכנס לדוגמאות) - איך דווקא בית המשפט של התורה, מתוך שיודע את מוגבלות כוחו של האדם, יודע שלא תמיד מצליחים הדיינים להגיע לבירור המציאות עד הסוף, ויש כללים כיצד לפסוק במקרים שלא הצלחנו לברר את המציאות ("המוציא מחברו עליו הראיה", "כל דאלים גבר", "יחלוקו", "שודאד דייני").
התורה לא מתיימרת לטעון טענות שחצניות, כאילו הדיינים הם יודעי כל ומורמים מעם, אלא כל כוחם של הדיינים הוא בהקשבתם וביטולם לדבר ה'.
למעשה, חשוב שכולנו בעת דיון משפטי, לא נפנה לבתי המשפט הפוסקים לפי דיני הגויים, אלא נפנה לבתי הדין ולפסיקות התורה. ובזכות זאת נזכה ל"ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
