ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש מי שיבוא ויאמר – אם כך אנו עוסקים בעיקר בשוליים ועדיף להתעלם מהדעות החריגות. אולם, זה לא נכון, מהחריג אתה לומד על הקונצנזוס, ובמיוחד – שאט אט הדעה הצדדית מתפשטת ומשפיעה על המרכז.
להבדיל, גם בעולם התורני אנו מוצאים תופעה דומה. ישנם סוגיות מסוימות שאנו אוהבים לעסוק בהם, אף על פי שהן מכוונות למקרים חריגים. לדוגמא – המצוות עליהם יהרג האדם ואל יעבור. זו סוגיה מרתקת שאנשים מתעניינים בה, ובעז"ה כולנו מקווים לא להיתקל בה בחיי היום יום. (ואת – מצוות מחיית עמלק שכחנו?) ישנם גם סוגיות מעניינות כדוגמת – בן סורר ומורה, שעליהם נאמר שלא היו במציאות אלא 'דרוש וקבל שכר'.
הסיבה לעיסוק בעניינים אלו, מפני שבמציאות חריגה יש כוחות גדולים שאין במציאות רגילה. ישנם כוחות ועניינים, שרק כאשר אנו מביאים אותם לנקודת הקצה שלהם אנו מבינים את עומק מהותם. לכן, אנו מרגישים שהמצבים הקיצוניים אינם מנותקים מחיי היום יום שלנו אלא הם מלמדים אותנו את עומק החיים הרגילים. כך, לדוגמא, מהחיוב של יהרג ואל יעבור אפשר ללמוד על עומק הבעיה בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. (ישנו ספר למדני, ה'מנחת חינוך', שאת עקרונותיו בוחן תמיד על פי הדוגמאות החריגות).
פרשתנו, פרשת פנחס, עוסקת במקרה יוצא דופן – "הבועל ארמית קנאים פוגעים בו'. בדרך כלל, כל הדינים והמשפטים בתורה מסורים בידי בית הדין. אסור לאדם לעשות דין לעצמו. והנה כאן, במקרה מאוד מדויק ומדוקדק מותר לקנאים לעשות דין לעצמם. זהו מקרה של הליכה לשוליים. יתר על כן – זהו מקרה של 'יציאה מהקווים'. כשם שילד שצובע ובצביעתו יוצא מהקווים, הדבר מעיד על כך שהילד הניע את ידו בחזקה, כך כל מקרה של 'יציאה מהקווים' הוא מקרה המלמד על עצמת הכוחות המצויים בעניין זה במרכז הקונצנזוס. זו הסיבה, שפנחס הקנאי הגדול, הופך בתחילת פרשתנו לכהן ובהמשך לכהן גדול, אשר בריתו שלום והוא הדמות המאחדת את כל העם.
נקודות רבות בפרשיית פנחס מלמדות מהיציאה החוצה על אשר קורה במרכז. אחת מהם נביא כאן. בשעה שזמרי מקריב את כזבי לעיני משה והעם, רפו ידיו של משה. באותה שעה, בא אליו פנחס ואמר: "מקובלני ממך, הבועל ארמית קנאים פוגעים בו". ענה לו משה בלשון ציורית – מי שקורא את המכתב שיהיה השליח". במבט ראשון – יש כאן מקרה מיוחד, שבו משה – גדול הדור משמיט מבין ידיו את האחריות, ופנחס בן הדור הצעיר נוטל את האחריות ועושה דין לעצמו. זהו מקרה של יציאה מהסדר הרגיל.
אולם, במבט שני, הרי פנחס לא עשה באמת דין לעצמו. הוא בא בתחילה לשאול את משה, ואומר לו – כך מקובלני ממך. פנחס מורה את ההלכה בעצמו, אך באמת זו הלכה שמקובלת בידיו ממשה. ושוב אומר משה – תוציא אתה בעצמך לפועל את דבריך, אך באמת משה הוא שנותן את האישור. בית הדין מלמדנו שבמקרה המסוים של הבועל ארמית, יש מקום לקנאים לעשות דין לעצמם, וכך בעומק הם שליחי בית הדין.
נמצאנו למדים, שגם במצבים בהם חשוב שהצעירים יטלו את האחריות, ויפעלו לתיקון עולם. ואף חשוב שיעשו זאת בכוחות הגדולים של הצעירים, היוצאים לעיתים מן הסדר. הרי באמת טוב הדבר שיעשו זאת רק אם הם יודעים את החבל הדק של ההקשבה לגדולי התורה המבוגרים. פריצה – מחד והקשבה – מאידך.
בכך יתקיימו בנו דברי הנביא על העתיד, שיבוא אליהו (הוא פנחס) ו'השיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
