ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
יש חילוקי דעות בין הפרשנים בשאלה אם את הנרות עצמם אפשר היה להסיר מהמנורה או שהיו חלק קבוע ממנה. מכל מקום, נראה שלכל הדעות היה צורך להדליק את המנורה באופן כזה שהפתילות ולכן גם הלהבות יפנו פנימה, לעבר הנר המרכזי של המנורה. הסמליות המשתמעת מהפרט הזה בטקס הדלת הנרות במנורה היא שהמאמצים של כל הסוגים השונים של היהודים צריכים להיות מכוונים בסופו של דבר למטרה אחת וליעד משותף אחד: הארת המנורה, שהיא סמל לאור התורה ולחוכמה האלוקית.
אנשים שונים וקבוצות שונות יכולים לראות את היעד הזה מכיוונים שונים וממסורות שונות בהתאם למיקום של הנר שלהם במבנה של המנורה הגדולה, אך כולם נדרשים להביט פנימה ולעבוד יחד למען הערך היהודי הבסיסי של הפצת אור התורה בעולם.
זה גם הרעיון שמסתתר במושג הכרובים, אותן צורות של שני מלאכים על הפרוכת של ארון הקודש שפנו איש אל רעהו. הם סוככו על ארון הברית והתאחדו פנים אל פנים בהגנה על תורת ישראל ובהפצתה. התלמוד אומר לנו שכאשר הכרובים לא פנו זה אל זה, כשהם לא שיתפו פעולה, כביכול, זה היה סימן מבשר רעות לעם היהודי.
ייתכן שיש דרכים שונות לקדם את התורה ואת מערכת הערכים שלה, אבל כל הדרכים האלה חייבות להיפגש פנים אל פנים באחדות המטרה. כשאנחנו מסיטים את המבט זה מזה, אנחנו רק מקטינים את הסיכוי שלנו להצליח להשיג את המטרה הקדושה הזאת.
תפקיד הדלקת המנורה והכבוד הנלווה אליו היו שמורים לכהן הגדול של עם ישראל, אחד מצאצאיו של אהרון. אהרון עצמו התאפיין ברדיפת שלום ובאחדות שיצר בתוך בני ישראל. הוא היה מסוגל לקחת את כל הכישרונות השונים ואת המסורות המגוונות של שניים עשר שבטי ישראל ולמקד אותם באופן כזה שיפעלו יחד למען המטרה המשותפת של אחדות העם וקדושת התורה. לכן הוטל על צאצאיו הישירים התפקיד לפעול למען מטרה זו עצמה שאותה סימלה הדלקת המנורה במקדש בכל יום ויום.
הרעיון של מנהיגות יהודית נועד לטפח אחדות במטרה וחזון לאומי משותף. הוא מעולם לא נועד לפלג את החברה לקבוצות יריבות שמתכתשות זו עם זו. יש בעולם היהודי פלגים שפונים רק אל העבר, הרחק מהמציאות ומהסוגיות שאיתן אנחנו מתמודדים בצורה כל כך נואשת. יש בעולם היהודי פלגים שפונים רק אל הווה בלי שום התייחסות וקשר לעבר היהודי, ובכך הם שוללים מעצמם פרספקטיבה חיונית וניסיון היסטורי חשוב. רק כאשר כל הפלגים בעולם היהודי יפנו אלה אל אלה ויפעלו כאיש אחד למען מטרה חיובית, אז יידלקו שוב הנרות במנורה ויאירו בעוז ובחום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
