ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
אך אחד המאפיינים של טבע האדם הוא הנטייה לבטל את הדברים והטובים והיתרונות שמהם אנחנו נהנים, ולהעדיף להתלונן ולהתאונן בקול רם על מה שנדמה לנו שחסר. המרדף הזה אחר שלמות בחיי האדם דומה לשתיית מי מלח בניסיון להרוות את הצימאון.
אנחנו קוראים בפרשת השבוע שיתרו נוטש את בני ישראל במדבר כדי לחזור לביתו במדיין שבה, לפי רש"י, הוא משוכנע שהוא יצליח לגייר את החברה הפגאנית ולשכנע אותה להאמין באל אחד. היעדרו פוגע בבני ישראל שחונים במדבר, וכפי שעולה מסיפורים מאוחרים יותר בתנ"ך, ניסיונות הגיור שלו עולים רובם בתוהו.
על אף שבני ישראל מקבלים את מזונם בכל יום - מן שיורד מן השמים - הם מתלוננים על התפריט בכפיות טובה ודורשים בשר ומאכלים אחרים. נמאס להם מן הצורך לאכול היישר מידיו של האל, כביכול. כל הקיטורים והתלונות שלהם הביאו להם בסופו של דבר רק מגיפה, ייאוש ואסון.
הנביא ירמיהו אומר בעצם שהתלונות של בני האדם אינן מוצדקות בעיני הקב"ה. התלמוד מנסח זאת באמירה שאדם צריך להיות אסיר תודה על עצם זה שהוא חי ומתפקד. אך לעתים קרובות אנחנו רואים בחיים דבר מובן מאליו ולא מעריכים מספיק את המתנה הזאת, הבסיסית והנדיבה מכולן.
זה חלק מטבע האדם לרדוף עושר על חשבון בריאות, להשיג כוח ופרסום על חשבון המשפחה וההרמוניה, לבקש תענוגות זמניים על חשבון שכר וערכי נצח. הסיפור של דור המדבר מדגים לנו איך חלק מהעם היהודי מעדיף ארוחת בשר על פני כניסה לארץ ישראל. זה הפזמון החוזר של בני ישראל במדבר – יהיה לנו טוב יותר אם נחזור למצרים ולא נתמודד עם האתגרים שעומדים לפנינו בהקמת מדינת הלאום של עם ישראל בארץ ישראל.
לצערנו הרב, הגישה הזאת מוצאת לה הד גם בעולם היהודי של ימינו. לא משנה כמה המדינה היהודית עשירה ומצליחה עכשיו ותהיה כזו בעתיד, תמיד יהיו כאלה שיתאוו לעוד, שירצו דברים אחרים, טובים יותר. התאווה הזאת מולידה רגשות של חתרנות וחוסר סיפוק מהדברים הטובים שכבר יש לנו. פרשת השבוע באה להזכיר לנו את הנטייה הבסיסית שיש לבני האדם וללמד אותנו להיות מודעים לקיומה כדי שנוכל להתגבר עליה ולהגיע למטרות ראויות ומשמעותיות בחיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
