ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
היום רובנו ודאי נסתפק בשלום שנמצא אי-שם באמצע, בין שתי ההגדרות האלה למונח שלום. הסוגיה הזאת שאנחנו ניצבים בפניה, ההגדרה של השלום שאנחנו מייחלים לו, היא עניין חשוב. השעיה זמנית של האלימות נגד היהודים ונגד המדינה היהודית תתקבל בברכה אמנם, אבל השעיה כזאת בוודאי איננה השלום שאנחנו מבקשים. אנחנו רוצים שלום מתמשך וקבוע שייתן לנו תחושת ביטחון שתאפשר לנו לישון בלילה בשלווה ידיעה שאנחנו מוגנים. אך אם הפסקה זמנית של פעולות האיבה - ושוב, מצב כזה תמיד רצוי - היא רק הקדמה למלחמה תוקפנית וקטלנית עוד יותר, אם זאת רק טקטיקה זמנית ולא שינוי אסטרטגי לטווח הארוך, אזי שלום כוזב כזה הוא בעצם התקפה ומסוכן מעצם מהותו.
די להיזכר בשביתת הנשק בין בעלות הברית לגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה כדי לראות את ההשפעות הקטלניות של שלום כוזב כזה. מקץ 20 שנה כמעט המיטה אותה שביתת נשק על האנושות את האסון של מלחמת העולם השנייה. אותן 70 שנה - כמעט של שלום - ששררו באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה מבוססות על כך שהעם הגרמני הבין שגרמניה נחרבה במלחמת העולם השנייה ושעתידה טמון כעת רק בשיתוף פעולה עם שאר אירופה ולא בתוקפנות כלפיה.
כל זמן שהשלום, אפילו בהגדרה המינימליסטית שלו, איננו מטרה של העולם הערבי ביחס לישראל וליהדות העולם בכלל, כל משא ומתן, הצעה, תוכנית, יוזמת חילופי שטחים וכדומה יהיו חסרי כל משמעות במהותם. הגדרת השלום המינימליסטית שמקובלת על רוב רובו של העם היושב בישראל אינה הגדרה של גבולות, למרות דברי אובמה ונתניהו, אלא הגדרה שמכילה הסכמה הדדית לחיות ולתת לצד השני לחיות. מזמן ויתרנו על האפשרות של הגשמה מיידית של חזון השלום של ישעיהו באמצעים טבעיים עוד בימי חיינו כאן, במזרח התיכון. עם זאת, אנחנו חוששים מאוד לקבל שקט זמני ומטריד, שנקטע בכל פעם במעשי אלימות נגד יהודים שהם יותר מאקראיים, כיעד הרצוי של המדיניות שלנו ושל הממשלה שלנו. כל זמן שאין הכרה בזכות הבסיסית שלנו להתקיים כמדינה חופשית ועצמאית במולדתנו, קשה להאמין שיכול להתקיים פה מצב של "חיה ותן לחיות".
כל זמן שההגדרה המינימליסטית הזאת לשלום לא תתקיים כאן, ולוּ רק משום כך, יהיה זה מעשה איוולת לעשות עוד ויתורים על שטחים כדי להשיג שלום מדומה שאין לו הגדרה מוצקה. אני יודע שאין אלה חדשות רצויות לאלה מאתנו שבאמת עורגים לשלום שהוא לפחות "חיה ותן לחיות", אך עלינו להבין שאשליות הן דבר מסוכן מאוד להמשך קיומנו בעתיד. עדיפה מציאות לא ודאית אך מדויקת על פני קריאה ורודה, דמיונית ולא מציאותית של המצב, קריאה שמורכבת בעיקר ממשאלות לב.
לפי המסורת היהודית, המילה העברית "שלום" היא גם אחת משמותיו של הקב"ה. זאת משום ששלום מעיד על שלמות, על אחדות שרק האל מסוגל להשיג. במובן זה, שלום איננו רק היעדר מלחמה או אלימות, גם אם זה חיוני וחשוב ביותר, אלא גם סמל לקיום אנושי שבו בני אדם יכולים לאפשר לאחרים להתקיים בלי איום או צורך בהסתגלות. השלום הזה מתייחס לחזון שבו חברה של "חיה ותן לחיות" היא הנורמה בהתנהגות של בני אדם ובמדיניות של חברות. שלום כזה מאפשר לקבוע יעד משותף של התנהגות הגונה ביחס לבני אדם ובעבודת האל. כפי שהנביאים לימדו אותנו, כל עם בא בשם אלוהיו, אבל עם ישראל בא בשם ה' צבאות.
אנחנו רחוקים מאוד מהשגת היעד הזה ומהשגת השלום כרגע. אך במחשבה היהודית המסורתית אנחנו למדים שאנשים נשפטים לא רק לפי מעשיהם, לפי מה שהם כרגע, אלא גם לפי מה שהם שואפים להיות, לפי המטרות שלהם בחיים. מי ייתן ועושה השלום במרומיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
