ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לעתים, כמו במקרים כמו של משה, יהושע ושמואל, שתי מערכות ההנהגה האלה התאחדו באדם אחד. אך בדרך כלל לכל אורך ההיסטוריה היהודית היו המערכות האלה מקבילות ולרוב גם בתחרות קשה זו עם זו.
גם כשיצאנו לגלות שני סוגי ההנהגה האלה נשארו על כנם, והיו רק מקרים מעטים יוצאים מן הכלל שבהם מנהיגותו אדם אחד, כמו רבי יהודה הנשיא, הייתה מקובלת על כולם. בגולה, אחרי שהסנהדרין התפרקה במאה החמישית, התרכזה המנהיגות החילונית של העם היהודי סביב אנשים שהיו בעלי ממון ומעמד חברתי ובעיקר בעלי קשרים עם השליטים של אותן הארצות שבהן שכנו היהודים הגולים. המשקל הנגדי לקבוצת הנהגה זו היה מורכב לרוב מרבנים ותלמידי חכמים שלעתים קרובות התעמתו עם ההנהגה החילונית. שזכתה להכרה מצד השלטון של אותה ארץ. כפי שאפשר לראות מהתיעוד של ועד ארבע הארצות (פולין וליטא במאות ה-16 עד ה-18), לא היה מחסור בסכסוכים הרסניים בין שתי הקבוצות היריבות שנלחמו על ההנהגה הבלתי מעורערת של הקהילה היהודית.
העולם הנוצרי, אחרי מאות שנים של מאבק עקוב מדם בין הכנסייה למדינה, הגיע למצב שבו כוחה והשפעתה של הכנסייה פחתו עד מאוד. הכנסייה היום מייעצת, במקרה הטוב, אך בוודאי איננה מובילה. זה לא נכון לגבי העולם היהודי האורתודוכסי, שבו המאבק בין ההנהגה החילונית להנהגה הדתית עדיין נמשך במלוא עוזו. העולם הרבני מוסיף לתבוע את זכותו להנהיג גם לאחר שהעם היהודי הקים לו מדינה חילונית עצמאית משלו.
לכן אנחנו עדים היום לתופעה חריגה בעולם של ימינו: מאות אלפי יהודים מתעלמים מהרצון של ההנהגה החילונית ולעתים אפילו מתנגדים בתוקף לחוקי המדינה. הם בוחרים להישמע אך ורק להוראות של המנהיגים הדתיים שלהם, כל אחד לרבו. מצב כזה מן ההכרח מוליד בחברה היהודית מאבקי כוח חדשות לבקרים, מאבקים שלרוב מסתיימים בלי להביא שום תועלת או פיתרון של קבע. די בזה שמראית עין של סוגיה, גדולה או קטנה, תופיע בזירה הפוליטית, ומיד מתעוררת מחלוקת ומתחיל מאבק.
המחלוקת היום בעניין חוק גיוס חדש שמבקש להסדיר את השירות הצבאי של החרדים בצה"ל היא דוגמה למאבק כזה. סוגיית השירות צבאי או לאומי, שבוודאי ניתן למצוא לה פיתרון מעשי - ושני הצדדים מסכימים בשקט שאכן אפשר - היא רק משנית לוויכוח בשאלה למי יש סמכות על עשרות אלפי הצעירים שמעורבים באופן ישיר בסוגיית השירות למדינה בדרך כזו או אחרת. במאבק הזה על הזכות להנהיג נראה שאין כמעט מקום לקוות שתושג פשרה.
לא פעם חשבתי שאנחנו חיים בתקופה דומה מאוד לתקופת השופטים וימי בית שני. רבות מהבעיות במדינת ישראל היום מזכירות את אלה שניצבו בפני החברה היהודית לפני אלפי שנים. חוסר היכולת לפתור בצורה טובה סכסוכים בין רוח התורה לצרכים החיוניים של השלטון הוביל את עם ישראל בתקופות ההן לתוצאות הרות אסון וארוכות טווח. במבט לאחור אנחנו מבינים ששני הצדדים עסקו אז במאבק כוחות ששום צד לא יכול היה, או צריך היה, לנצח בו.
נדמה לי שההערכה העגומה הזאת נכונה גם כשמדובר במחלוקות של ימינו. תהיה זו נאיביות נוראה להניח שיהודים דתיים יקשיבו אך ורק לתביעות המדינה ויתעלמו מן הדעות וההוראות של ההנהגה הרבנית שלהם. גם לא מציאותי, ולא רצוי, לצפות שההנהגה הרבנית תנהל את ענייני המדינה החילוניים. לפיכך לא נותר לנו אלא לקוות ולהתפלל שמאבק הכוחות יוסט הצדה למען טובת הכלל, וששתי מערכות ההנהגה המקבילות יעשו מאמץ להשלים זו את זו ולא רק להתנגד זו לזו בלי הרף
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
