ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
[תזכורת מאתמול
במשנה בכב . – קומץ שהתערב בקומץ /מנחת כליל (הבעיה זה מעבר השמן ) –
רבנן - לא בטל, ולכן כשר (עולין לא מבטלים זא"ז).
ר"י – בטל, ולכן פסול (השמן חסר/רבה).
קשה מזבחים -
ת"ק – עולין לא מבטלים זה את זה, ר"י – מין במינו לא בטל .
אז למה אצלנו לר"י בטל, הרי זה מין במינו?
תשובה – כאן זה מין במינו + לא מינו – ובטל.]
א. שם שמן במנחת חוטא
A. המקור והמחלוקת -
ויקרא ה,א – "לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה, כי חטאת היא").
אם שם לפני קמיצה – פסולה.
על הקומץ – רי"ח – פסול, ר"ל – כשר (וכך עושים לכתחילה).
B. קושיא לר"ל –
ברייתא דומה למשנה -
קומץ חריבה וקומץ בלולה שהתערבו, ת"ק – יקריב (עולין לא מבטלים), ר"י – לא יקריב (מין במינו+לא מינו – בטל).
והרי מה הבעיה כאן – שהשמן התבטל לתוך החריבה , ויוצא שזאת בעיה!
תשובה – הכוונה לא לחריבה ממש (חוטא), אלא לחריבה באופן יחסי (בנסכים של פר ואיל – 2 לוג שמן לכל עישרון סולת, בנסים של כבש – 3 לוגים לכל עישרון).
ב. קומץ שנחסר שמנו אך מחובר אליו
שאלת רבא - סחט את הקומץ מהשמן על עצי המערה (ר' גרשום), והניח הקומץ על אותם עצים – האם חיבורי עולין כעולין ויצא יד"ח?
תשובת רבינא – זאת מחלוקת רי"ח ור"ל – מעלה בחוץ איבר עם עצם שמשלימו לכזית, רי"ח – חייב (חיבור) ור"ל פוטר (לא חיבור).
דחיית הגמרא – אולי אין קשר – מצד אחד שם נחשב חיבור כי העצם "ממין הבשר", מצד שני לא נחשב חיבור – אין מצווה להקטיר העצם (אם פרשה – לא מחזירה).
תיקו.
ג. A. משנה – תערובת של:
1. מנחות לפני קמיצה – לא בטלות ,
ולכן – אם יכול לקמות מכל אחת בפנ"ע – יקמוץ. אם לא – פסול (שמא יקח מסולת השנייה).
2. קומץ במנחה שלא נקמצה – הקומץ לא בטל ,
3. קומץ בשיריים – הקומץ לא בטל ,
בשני המקרים - לא יקטיר (אסור להקטיר מנחה שלא אמורה לעלות למזבח), אך אם הקטיר – הראשונה כשירה.
B. חידוש בהבנת ר"י – הגדרה הלכתית ל"מין במינו"
בפשטות – ר"י מגדיר מין במינו לפי החפצא (אצלנו - מראה),
אבל, ר' חייא סובר שמגדיר מין במינו (גם) לפי המעמד ההלכתי ,
כלומר –
כדי שיחשב מין במינו, צריך גם שמעמד של אחד יכול להשתנות לשני .
למשל – נבילה יכולה להפוך למותרת כמו שחוטה, אם תסריח.
(ור' חייא חולק על המשנה שלפיה ר"י אומר שדם חולין בקודישם זה מין במינו אפילו שלא יכול להשתנות (רש"י)).
מי ישתנה -
רב חסדא – הולכים לפי המבטל (הרוב) – שאם ישתנה למיעוט – המיעוט לא בטל.
ר' חנינא – הולכים לפי הבטל (המיעוט) – שאם ישתנה לרוב – המיעט לא בטל.
ובדוגמא –
| נבלה שנפלה לשחוטה | שחוטה שנפלה לנבילה |
רב חסדא | בטלה | לא בטלה |
ר' חנינא | לא בטחה | בטלה |
C. קושיות ממשנתנו
במשנה ראינו כמה מקרים שבהם לא בטל , שזה ודאי כר"י, ונראה אם מדובר שאחד יכול להשתנות לשני:
1. קשה לרב חסדא -
מנחות לפני קמיצה – לא בטלות , ויקמוץ משתיהן אם יכול.
והרי אחרי שיקמוץ מאחת, יש תערובת שיריים (הרוב) ומנחת טבל (המיעוט), ולא בטל ( כר"י ).
והרי הטבל יכול להפוך לשיריים – הבטל הופך למבטל –
אז לר' חנינא זה טוב (לפי הבטל), אך לרב חסדא (לפי המבטל) קשה – למה אין ביטול?
2. קשה לר' חנינא -
קומץ במנחת טבל – הקומץ לא בטל .
בפשטות כר"י,
הטבל יכול להפוך לקומץ – המבטל הופך לבטל -
אז לרב חסדא זה טוב (לפי המבטל), אך לר' חנינא (לפי הבטל) קשה – למה אין ביטול?
3. קשה לשניהם -
קומץ בשיריים – לא בטל כנ"ל.
קומץ לא הופך לשיריים ושיריים לא לקומץ – קשה על שניהם!
תירוץ ל-3 הקושיות:
ר' זירא – לגבי שיריים – יש גזירה שווה שקומץ ושיריים לא בטלים זה לזה (בשניהם נאמרה הקטרה) (וכן לגבי מנחת טבל – שהרי מורכבת מקומץ ושיריים (שטמ"ק)).
(ב 3+ בשורות הרחבות)
D. קושיא ממצה – קשה לרב חסדא -
תיבל מצה בתבלין – המצה לא בטלה ,
המצה (בהו"א – הבטל) יכולה להפוך לתבלין (בה"וא = המבטל) (אם תתעפש, שלא יכול לצאת בה יד"ח) –
ראיה לר' חנינא – לפי הבטל!
דחייה – המצה הרוב, ולכן לא בטלה לפי כולם.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
