ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת נשים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
ידוע שהמעורבות בעסקי ציבור מכלה את כח האדם, ולכן אמרו חז"ל 1 שאין זה מן הראוי שתלמיד חכם שעסקו בתורה יעסוק בעניני ציבור, כדי שלא ייפגעו כוחותיו התורניים, שזהו הפסד גדול לתורת ישראל. אין זה אומר שתלמיד חכם לא צריך להדריך ולהשפיע על הציבור, ודאי שצריכים להתחשב בציבור. ורק חשוב שלא יהיה מעורב באופן פעיל בעסקי ציבור.
האשה והציבור
הוא הדין והיחס לתפקידה ומעלתה של האשה. אין מן הראוי שתתערב בעניני הציבור. הן כדי לשמור על כוחותיה הרגשיים והנפשיים לטובת ביתה, והן כדי לשמור על כבודה שלא ייפגע על ידי הכוחות הגסים המצויים בשוק החיים. אולם, בודאי שיש לאשה צורך ואפשרות להשפיע על חיי הציבור והכלל דרך בעלה. כך ראינו אצל אמותינו הקדושות, שצוה הקב"ה את אברהם לשמוע בקול שרה ולשלח את ישמעאל מביתו. וכן קבעה רבקה אמנו שיעקב הוא ימשיך את בית ישראל, עמו הנבחר של ה', ועשו יידחה החוצה. רחל אמנו סדרה את בית יעקב ובעזרתה נשארה לאה אמנו בבית יעקב, ונכנסו בלהה וזלפה גם הן לבית ישראל. גם על ר' אלעזר בן עזריה מסופר שנתמנה לנשיא רק בהסכמתה של אשתו נוות ביתו.
יש לברר האם האשה חייבת בתפילה כחיובו של האיש, הן בגלל תפקידיהם השונים, והן בגלל הערך הציבורי של התפילה? במסכת ברכות 2 נאמר שנשים חייבות בתפילה, וביארה הגמרא שם: מפני שהתפילה ענינה בקשת רחמים. יתכן שהכוונה היא, היות ועיקר התפילה הוא כח הלב ורגשותיו, ובזה מצויין כח הנשים, לא יעלה על הדעת שעם ישראל יפסיד כח נפלא זה שעומד לרשותו.
תפילת האשה
אלא שנחלקו הפוסקים האם האשה חייבת בכל התפילה על פי צורתה שנקבעה בסידור, הכוללת פרקי זמירות, תהילים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת העמידה ועוד. מצד אחד יש לומר שהתפילה בעיקרה היא תפילת העמידה, ואילו קריאת שמע וברכותיה הם מצוה אחרת ועליה חל הכלל ההלכתי הפוטר את הנשים ממצוות עשה הקשורות בזמן. ויתכן שיש בזה אפילו חשש איסור אם אשה תברך ברכה שאינה מחויבת בה, משום ברכה לבטלה. מצד שני, כיון שנקבעו הברכות וקריאת שמע בתוך סדר התפילה, הרי דינם כדין התפילה שאשה חייבת על פי דין הגמרא להתפלל. הרי זה דומה לאבל (ל"ע) שמותר להתפלל בימי אבלו כל סדר התפילה אף על פי שיש בו דברי תורה, והרי אבל אסור בדברי תורה. אלא שדנים על פרקים אלו כחלק מן התפילה, ולא כמצות קריאת שמע וברכותיה לבד ותפילה לבד.
השו"ע, בהלכות תפילה, כותב 3 שנשים חייבות בתפילה, ולא חילק בין תפילת שחרית לבין ברכות קריאת שמע. ובספר "ילקוט יוסף" 4 כתב שנשים ספרדיות לא תברכנה ברכות קריאת שמע, כיון שלדעת השו"ע אין לנשים לברך על מצות עשה הקשורה בזמן. רק נשים אשכנזיות ההולכות על פי פסק הרמ"א, כדעת רבינו תם שמתיר לנשים לברך על מצוות עשה שאינן חייבות בהם, יכולות לברך. אבל ישנם מגדולי הרבנים הספרדיים שכתבו שגם נשים ספרדיות יתפללו כל הסדר מתחילה ועד סוף בלי שום שינוי מהגברים. כך כתב למסקנה בספר "כף החיים" 5 , וכן כתב הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל 6 . אם כן יוצא שנשים אשכנזיות יכולות להתפלל כתפילת הגברים בלי שינוי, ונשים ספרדיות תלכנה לפי הקהילה שהן דרין בה- אם כדברי המקילים ואם כדברי המחמירים.
על פי זה יתעורר קושי אחר: מה תעשנה הנשים המטפלות בילדים וקשה להן להאריך בכל סדר התפילה? בזה הקלו כל הפוסקים, אשכנזיים וספרדיים, שנשים יכולות להתפלל רק תפילת העמידה, אלא שהזכירו שטוב שתאמרנה גם קריאת שמע, שיש בה קבלת עול מלכות שמים. יש שהקלו יותר על הנשים, שבשעת דוחקן תסתפקנה באמירת ברכות השחר, ובקריאת שמע, ובבקשה כלשהי מלפני שומע תפילה. והסכימו שטוב שתתפללנה שחרית ומנחה, אך מתפילת ערבית פטרו אותן מחיוב.
בענין תפילת מוסף נחלקו הן הפוסקים האשכנזיים והן הפוסקים הספרדיים, ולהלכה תעשה כל אחת על פי הנהוג בקהילתה על ידי מורי ההוראה שם. ביום ראש חודש כדאי להשתדל יותר בתפילתה מפני שיש לזכור שנשים זכו בו זכיה יתירה על הגברים, ונהגו להיזהר בקדושתו באיסור מלאכה והדלקת נר לכבוד ראש חודש, שיש בו משום הארת שבטי ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
