ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
טעמים אחדים נזכרו בשו"ע להלכה זו. טעם ראשון: שלא תיראה התפילה כמטרד הכרחי שהוא מצפה לרגע שיוכל לצאת משם. טעם שני: שלא יתבונן בזמן התפילה במה שנעשה בחוץ ובעוברים ושבים. טעם שלישי: שלא יתפלל מיד בכניסתו אלא ישהה מעט, עד שתהיה דעתו מיושבת עליו מטרדות החוץ שבא ממנו.
כמו כן ראוי שיהיה לאדם מקום קבוע לכל תפילותיו. בזה ישנן שני סעיפי הלכות: ראשית, יש לקבוע בית כנסת מיוחד ששם הוא מתפלל ערבית ושחרית, ואם אפשר בחול ובשבת. ושנית, גם בתוך בית הכנסת יש לקבוע מקום מסוים לו.
קביעת המקום לתפילה קושרת את האדם קשר חזק לתפילתו, והופכת אותה ליסוד ומרכיב קבוע במבנה החיים שלו, שאיננו משתנה. בזה חייו מתעלים כאשר חלק קבוע בתוכם קשור עם קדושת המקום של בני ישראל, עובדי עבודת הלב.
תפילתו הקבועה של אברהם אבינו
בגמרא נאמרו דברים נפלאים על ערך קביעת המקום לתפילה. כך נאמר במסכת ברכות 2 : "כל הקובע מקום לתפילתו אלוהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו". רש"י 3 מבאר, שמצאנו על אברהם אבינו שקבע מקום לתפילתו. יתכן שמעשה זה של אברהם אבינו עליו השלום אופייני לתכונתו המיוחדת, המצוינת בדברי הרמב"ם 4 בהלכות עבודה זרה, שם קורא הרמב"ם לאברהם אבינו "עמודו של עולם". אברהם אבינו היה יציב מאד באמונתו. לא הושפע ולא נכנע משום לחץ של אנשים או של מאורעות, ובזה אפשר לראות את העוצמה האדירה שהיתה באמונתו. בספר "המספיק", לבנו של הרמב"ם, מבאר 5 לנו המחבר כמה גדולה היתה מדרגת האבות. הם היו כאלה, שאפילו אם ידעו שתמורת כל מעשיהם הטובים לא רק שלא יקבלו שכר, אלא יסורי גיהנום, לא היו זזים מעמדתם. בזה סוד גדולתם, שיציבותה איננה ניתנת לשום זעזוע.
ביטוי חיצוני לזה הוא קביעת המקום בתפילה. שמירה מתמדת על מקום קבוע מחייבת את האדם לחסידות וענוה, שהרי יכולים לתפוס את מקומו מכל מיני סיבות, ואיך ישמור על הקביעות?! על ידי זה בודאי שישתדל להקדים לתפילה לפני בואם של אחרים. ופעמים שישנם בסביבתו אנשים המטרידים אותו, והוא חפץ לשנות את מקומו כדי להינצל מטרדתם, ורק אם תכונות הענוה, הסבלנות וההבלגה טבועים בו, הוא שומר על מקומו. על זכות קביעות מקום כזו אמרו חז"ל במסכת ברכות 6 , שאויביו נופלים תחתיו.
אולם, האם יש עדיפות איפה יהיה המקום הפרטי בתוך בית הכנסת? על זה כתב השו"ע 7 : צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר, ודבר קבוע כמו ארון ותיבה, אינו חוצץ. אם כן, ראוי להתפלל במקום קבוע ליד קיר או עמוד, כדי שלא יהיה הפסק בינו לקיר. וכתב על זה המשנה ברורה 8 , אין זה אלא מן המובחר, אבל אין בזה איסור אם לפעמים מתפללים עשרה יהודים בחדר ואין מקום לכולם ליד הקיר. והמשיך, שאין זו סיבה לא להתפלל יחד איתם, אלא שאם יש לפניו חפצים יעצום עיניו בתפילה, או שיתרכז בתפילה בסידור בלי להסתכל מחוץ לסידור.
גם הלכה זו של סידור המקום שורשה בסידור כוונת הלב, שלא תהיה מחיצה בין המתפלל לבין המקום ברוך הוא. ואם נזהרנו ממחיצת חפץ בודאי כאשר אנו באים לעבודת ה', הגדול והנורא, יש להיזהר שלא תהיינה כוונות זרות בתפילתנו שהן עלולות לפגוע ולעשות חיץ, ח"ו, בינינו לבינו. והעיר ה"טורי זהב" 9 , שאם החוצץ הוא לצורך התפילה, כמו הסטנדרים, עמודי התפילה שעליהם מניחים את הסידורים, אין זו חציצה. לפי זה יש לימוד סניגוריא על כל המשתדלים בעבודת ה', ופעמים מתוך חוסר הבנה נוקטים בשיטות ובדרכים שגויות, אם לדעתם זה עוזר להם להגיע לדרכם האמיתית בעבודת ה', לא תהיה שגגתם למכשול בעדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
