ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא
ר' אברום, (כפי שכולנו כינינו בחיבה), היה ממשיך ישיר של אהרון הכהן - במאור הפנים המיוחד שלו, שהצטרף לגדלותו העצומה בתורה וביראת שמים. גדלות זו נראתה במיוחד בתפילה, שהיתה אצלו בבחינת עבודת הכהנים במקדש.
זכורים לי עדיין תפילות הימים הנוראים לפני ארבעים שנה, כאשר עמד בשורה אחת עם מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל והיתה עיני מרצדת במבט בין שני הגדולים העומדים לפני ד': ר' צבי יהודה השרוי כולו במרומים מצד אחד, ור' אברום בוער כלפיד אש שעוד מעט עולה בסערה השמיימה. ומכאן לשנים האחרונות כאשר הכהן הגדול מלא אהבת ישראל שעיניו קורנות תמיד באהבה ושמחה, נדרש ככהן משוח מלחמה לצאת למלחמה על ארץ הקודש והוא החלוץ ההולך לפני המחנה.
באסיפות הרבנים שהיו בביתו, תמיד ניהל בחכמה ובפקחות שאין כמוה את ראשי העם בנחת ובמידה, בלי עצבנות או רוגז שהיו יכולים לשרור בשעה קשה כל כך. אך טבעי היה הדבר, שכל הרבנים וראשי ישיבות ישבו לפניו, צמאים למוצא פיו. ההרגשה של כל הרבנים שכל מילה שלו נשאבת מִיָם של תורה ואמונה, והכל נמצא בדבריו - ש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים, מעשיהם של גדולים, הבנה בעומק הנפש וסיבת מעשיהם של ראשי ממשלות ושרים בישראל ותפיסה פסיכולוגית מעמיקה בהלך רוחם של נשיאי העמים ויועציהם, גרמה לכולם לבטל את דבריהם מול מילה אחת שיצאה מפיו.
אם לישיבה ולתלמידיה הרבים היה בבחינת אב ורב גם יחד, הרי לכלל ישראל היה מנהיג שאין לו תחליף, מנהיג שאימתו ויראתו עם אהבתו והערצתו מוטלים על כולם.
כמה נאים למורנו הגדול, קריאתו של אלישע הנביא בשעת עלייתו של אליהו רבו - "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". הרכב נושא את הנוסעים על גביו, והפרש הוא המנהיג ומתווה הדרך למרכבה. מרכבת ישראל איבדה עם פטירתו את כוח התורה העצום שעליו נשענה, ואת מי שהנהיג אותה בשעותיה הגורליות. לכסף ולזהב יש תחליף, אולם חכם שאבד לישראל אין לנו חליפתו ואין לנו תמורתו.
כולנו תפילה לאבינו שבשמים, שלא יטוש את עמו ולא תהיה עדת ד' כצאן ללא רועה, וזכות רבנו זצ"ל תפעל למעננו רבות יותר ממה שפעל בחייו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
