ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"עגל הזהב" שאליו עבדו בני-ישראל, מעלה את שאלת היחס לכסף וצבירת הרכוש בתפיסת היהדות.
ברכה או עבודה זרה?
הרב שלמה אישון שליט"א, ראש מכון 'כתר' - כלכלה על פי התורה, ורב שכונה ברעננה
בהסבר הדיבר: "לא יהיה לך אלהים אחרים", כותב בעל העקידה: "ויש בכלל זה, העבודה זרה הגדולה, המצויה היום בעולם מציאות חזקה. והיא: התכוננות כל המחשבות והעסקים לקיבוץ הממון והצלחת הנכסים, שהמה להם האלוהים האדירים, אשר עליהם הם נשענים, ובאמונתם הם נסמכים, ועל קדושת שמם הם מכחישים אלוק ממעל ועוזבים את תורתו ומניחים אותה עגונה ועלובה בקרן זוית, וזוהי גופה של עבודה זרה ועיקרה".
על פי המדרש, גלו בני גד וראובן תחילה מפני החשיבות המוגזמת שיחסו לממון: "וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול וחבבו את ממונם, וישבו להם חוץ לארץ ישראל, לפיכך גלו תחילה מכל השבטים".
מאידך אומרים חז"ל: "אין הנבואה שורה אלא חכם, גיבור ועשיר ובעל קומה". ואף שהרמב"ם באר ש"עשיר" כאן הכוונה לבעל מידת ההסתפקות במועט, דחה זאת הר"ן בדרשותיו ובאר את הדברים כפשוטם: כדי שהנביא יוכל למלא כראוי את תפקידו הרוחני עליו להיות גם עשיר. מי שתלוי כלכלית באחרים יקשה עליו מאוד להיות מוכיח בשער. מי שנתפס בחברה כאדם חלש לא יוכל להיות מנהיג רוחני של העם.
המקורות הללו אינם סותרים. כאשר העושר הופך למטרה - הרי הוא כעין עבודה זרה. כאשר העושר הינו אמצעי להשפעה חיובית - הרי הוא ברכה.
מביאי הביכורים לירושלים היו מוליכים לפניהם שור שקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. השור מבטא את כח העבודה. "ורב תבואות בכח שור". קרניו של השור מצופות זהב להורות שאל העושר תביא בדרך ישרה רק העבודה, העמל והיגיעה (עין איה מסכת ביכורים).
העטרה של זית בראשו של השור רומזת לחכמה, שהרי שמן הזית שימש להאיר את המנורה, ו"הרוצה שיחכים ידרים - סימן לדבר מנורה בדרום". עטרה זו נועדה ללמדנו כי מגמת העבודה והעושר צריכה להיות הארת העולם באור החכמה והדעת.
כמו העניות, גם העשירות היא ניסיון, כדברי הרמב"ן (שמות כ'): "שאין לך בריה שאין הקב"ה מנסה אותה, העשיר מנסה אותו אם תהיה ידו פתוחה לעניים, העני מנסה אותו אם יוכל לקבל יסורין".
משזכה אדם לעושר, עליו להתפלל לקב"ה שיעמוד בניסיון וינצל את עושרו להוספת צדקה וחסד והשפעה רוחנית.
להרבות עושר כדי להטיב
הרב שמואל יניב שליט"א, מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
אלוקים ברא את האדם עם רצון להתקדם ולהתגדל מתוך עוצמה גדולה. רצון זה גורם לעיתים לרעה, לקנאה, למלחמות, לשנאה, לחוסר נחת ולחיים שהם רדיפה אחרי הבל, וקושי לעשות כל דבר שהוא טוב מפאת הקמצנות. אדם שחי חיים כאלה, חייו הופכים להיות רדיפה והתמכרות של "אוהב כסף לא ישבע כסף" שאין לו נחת ממאומה.
אז מה הייתה כוונת הבורא שברא את האדם עם תכונות כאלה ורצון לצבור עוד ועוד? מבאר בעל ה'סולם', שהקב"ה רוצה שלאדם יהיה רצון לצבור רכוש רב, ומתוך-כך יוכל לעשות הרבה למען הזולת ולנהוג כמנהגו של בורא העולם, כדברי חז"ל: מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום. אבל אם אין לו ממון איך יוכל לסייע לזולת, ובמה יוכל להשפיע רוב ברכה וטובה לעולם?!
העניות מנוונת. אמרו חז"ל: "עני חשוב כמת", ולכן הדרך הראויה היא שאדם יבקש שיהיה לו הרבה בכדי שיוכל להרבות אהבה, צמיחה ושמחה. וכשהוא נותן לאחר הרי הוא מתרפא משנאה, קנאה ועין הרע, מתמלא חדווה והכול פורח בגללו. ובזה הוא שותף מלא לבורא.
נמצא שהממון הוא כמו כל אחד מהדברים הטובים שיש בעולם, ומי ששוכח מה מטרתו הרי הוא מוכה באותו דבר שהוא טוב, והופך אותו למוטב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
