ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
---------
התיחסות יהודית
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר שעלבים
בטרם נפנה לדבר על תרבות יהודית, נשאל את עצמנו תרבות כערך מהי. במילון אבן-שושן הגדיר את המושג תרבות כ: "סך כל ההישגים בהתפתחותו הרוחנית של האדם או של חברה, בהשכלה, במדע, באומנות, בארגון החברה, בדת ובמוסר". תרבות יהודית אם כן, תהיה המענה שנותנת היהדות ביחס לכל הערכים שהוזכרו לעיל, ואפשר גם ערכים רוחניים נוספים שלא הוזכרו. מענה זה מצוי בתורה ובספרות התורנית שהתפתחה במהלך הדורות. כדי לבחון את הדברים נפרק את ההגדרה המילונית של המושג תרבות ונתייחס אליו בהקשר היהודי.
יש לה ליהדות מה לומר הן ביחס להישגים הרוחניים של האדם הפרטי, והן ביחס להישגים הרוחניים של החברה. היהדות מדברת על חובותיו וזכויותיו של היחיד מחד, ושל הציבור מאידך, שהרי היהדות הייתה בין התרבויות הראשונות שהגדירו את הערבות ההדדית המקופלת בתוך המושג 'ציבור'. יש לה ליהדות מה לומר בתחום ההשכלה והמדע, כפי שטוען הרמב"ם, שהחכמה וההישגים המדעיים השונים היו מאז ומעולם פרי רוחו של העם היהודי ומסמיך לכך את הפסוק "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". הלימוד כערך קיים בהווייתו של העם היהודי במהלך כל ההיסטוריה - לימוד הא"ב בחדר היהודי הוא שסלל את הדרך לגדולי היצירה המדעית העולמית.
יש לה ליהדות מה לומר בתחום האומנות - התבוננות בדבריו של הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים, מלמדת על חשיבותה של האומנות על פי תפיסת עולמה של היהדות. אומנות המגלה את שצריך לגלות ומכסה את שצריך לכסות. בעת שהעולם היה עדיין שרוי בחשכת הפולחן האלילי, הייתה זו היהדות שדברה על איסור עשיית צלם המתייחס אל האומנות הפלסטית, ובכך חשפה בפני האנושות את ההתלבטות בין יצירה מופשטת לבין יצירה מוחשית.
יש לה ליהדות כמובן גם מה לומר בתחום הדת והמוסר: היהדות הייתה הדת הראשונה שהאמינה באל אחד. אמונה שיש בה גם עומק פילוסופי הרואה את האחדות שבמציאות. בעת שהעולם היה עדיין נתון לחסדי החוקים המוסריים של חמורבי, ניסחה כבר היהדות את חוקי המוסר הנעלים שלה. היהדות הייתה זו שניסחה את חוקי המוסר כחלק מן התפיסה הדתית ובכך יצרה מערכת דתית שלימה.
אחר כל זאת, אתם עדיין שואלים מהי תרבות יהודית?
---------
חינוך, גידול, פיתוח
הרב דוד סמסון שליט"א ראש ישיבת לך - לך
השאלה מהי התרבות הישראלית, היא שאלה שהעסיקה את התנועה הציונית מימיה הראשונים. כבר בשנת תרע"ג ענה הרב צבי יהודה קוק זצ"ל על שאלה זו במשפט - " התרבות הישראלית היא תורת ה' אלוקים חיים, שהיא-היא התרבות האמיתית " (לנתיבות ישראל - מאמר התרבות הישראלית), וכך הוא מגדיר תרבות - " חינוך, גידול, פיתוח". לעומת התפיסה שתרבות זו פולקלור או צורת בילוי, יש כאן הגדרה עמוקה של התרבות בתור הכוח הלאומי, שמפתח את העם ומוציא אל הפועל את כישרונותיו.
לפי זה בכדי להבין מהי התרבות הישראלית עלינו להבין קודם כל מהו הכישרון המיוחד של עם ישראל. עיקר ענייננו הוא לגלות את האחדות האלוהית בתוך העולם, בתוך כל הכוחות הנראים לכאורה סותרים ונלחמים זה בזה. עם ישראל יודע לראות איך ה' אחד ושמו אחד, ומכאן למצווה לומר ולכוון פעמיים ביום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (רמב"ם אהבה א, א-ב).
איך כל זה קשור למה שאנחנו קוראים תרבות היום? עונה הראי"ה קוק זצ"ל - לאחר שיש לנו את היסוד של תרבות אמונית, יש מקום לפיתוח כל מוסדות התרבות של הספרות, הדרמה והאומנות הכתובה והמשודרת בכדי לבטא ולשאת את הציורים האסטטיים של התרבות המיוחדת שלנו (על פי עין איה ברכות פרק שישי, פיסקה מ"ה).
אולם אסור לטעות ולחשוב, שתיאטרון היידיש יכול לענות על הצורך של התרבות הישראלית, שהרי: "יצירה עצמית ישראלית, במחשבה ובתוקף החיים והמפעל, אי-אפשר לישראל אלא בארץ-ישראל" (אורות, ארץ ישראל ג'). ברור שבכדי לשאת את תרבות האחדות עלינו להיות עם אחד בארץ. רק כאן ניתן להגיע לשיא הכישרון הישראלי המיוחד - נבואה ורוח הקודש, שהרי "אוירא דארץ ישראל מחכים". ויהי רצון שנזכה בקרוב להנחיל לעולם כולו את תרבותינו, "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
---------
תרבות של התחברות לאלוקים
הרב חברון שילה שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר עותניאל
השקפת העולם היהודית בנויה מאמונה בשתי תנועות המתמידות בעולם בכל רגע. תנועה אחת מכיסא הכבוד עד החיידק הקטן ביותר בקוטב הדרומי, ותנועה שנייה מהחיידק הקטן ביותר עד כיסא הכבוד. כיהודים תפקידנו בעולם לסייע ככל האפשר לשתי התנועות גם יחד (דרך ה' לרמח"ל). כל פעולה שאנו עושים כדי לחזק את שתי התנועות האלו, היא פעולה יהודית. פעולה שאנו עושים סתם או מנימוקים אחרים, יכולה להיות פעולה אנושית, אך איננה פעולה יהודית.
ומכאן לתרבות, כל פעולה תרבותית שנועדה להוריד מהשפע האלוקי אל העולם הזה, או לקדש ולרומם את העולם הזה אל האלוקות, שייכת לתרבות היהודית, ומה שלא - לא! יש תרבות אנושית שיהודים יצרו, וזו תרבות של יהודים. אך היא אינה תרבות יהודית. ציור, פיסול, שירה וכדומה, של יהודים למען המטרות האלו הם תרבות יהודית. אותם פעולות אם נעשות סתם כדי להרוויח כסף, או כדי שיהיה יותר נעים בעולם, הם פעולות אנושיות, שאם אין בהם פגיעה במוסר, הם דבר טוב, אך הם אינם מוגדרות כתרבות יהודית.
בצד המעשי יש ליהדות חידוש נוסף. הצגות, שירה, נגינה, ציור ופיסול הם מעשי תרבות הקיימים בכל אומות העולם. נקטו בהם גם נביאינו הקדושים כדי לרומם את העולם, אך בכך אין חידוש על פני אומות העולם. החידוש הגדול של היהדות הוא תרבות הלימוד. כל אחד מהקטן שבעם ועד המלך, מצוּוה ללמוד. תורה, נביאים, דף יומי או רמב"ם יומי, זמן מועט או שעות מרובות. העיקר לעצור את שטף החיים כל יום, ולהקדיש זמן לתרבות - ללמוד תורה. הלומדים בשמיעת קלטות, הלומדים בשיעור בין מנחה לערבית, לומדי האינטרנט, והמלמדים תורה בכל דרך שיש, שותפים כולם למעשה התרבותי הגדול ביותר בהיסטוריה, יצירת עם לומד, או כפי שקוראים לנו הגויים - עם הספר.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
