ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
כמובן שאנו כולנו צריכים להתפלל ולפעול לקידומו של רעיון זה.
תקוותו הייתה כי תוך זמן קצר, תפנה המערכת הפוליטית אל בתי הדין הרבניים ותבקש מהם לקחת תחת חסותם, את כל ענייני המשפט הנוגעים לחיי הכלכלה במדינה. כולנו יודעים, לצערנו, כי זה לא קרה, ההיפך! הסיכוי שזה יקרה עם מערכת בתי הדין הרבניים הקיימת, הולך ופוחת.
מאז ועד היום, מתנהל מאבק בין בית המשפט העליון לבין בתי הדין הרבניים של המדינה. אחת מנקודות המחלוקת העיקריות היא השאלה מניין שואבים בתי הדין הרבניים את סמכותם? התשובה לשאלה זו תכריע גם במחלוקת, אם בתי הדין הרבניים כפופים לביקורתו של בית המשפט העליון.
נתייחס הפעם רק לשאלת דיני הממונות.
בתי הדין הרבניים דנו בדיני ממונות במשך שנים רבות, על פי דין תורה, אבל יכולתם לאכוף את פסקיהם, הייתה תלויה בהסכמתם לכפוף עצמם לחוק הבוררות של מדינת ישראל.
דווקא מתוך הקשר לפרשת יתרו - ננסה לברר האם יש בכך בעיה רוחנית? או בעיה תורנית הלכתית?
ההלכה היא כמובן הדין המהותי בדין תורה. סדרי הדין צריכים לקחת בחשבון את חוק הבוררות, כדי שניתן יהיה לאכוף את הפסק. אם כך, שאלת מקור הסמכות הופכת ללא רלוונטית.
ברור שהדיינים יכריעו בדין לפי ההלכה. ההקפדה על כללי הצדק של סדרי הדין, כפי שהם מנוסחים בחוק הבוררות אינה סותרת את דין התורה. בית המשפט לא יתערב לעולם בדין המהותי על פיו נערכה הבוררות, הוא רק ישמור מפני חריגה מסדרי הדין כפי שנקבעו בחוק הבוררות.
אם כך, גם אם חוק הבוררות היה חוק זר לחלוטין לא היתה בכך כל בעיה. בעצם, זהו התרחיש המתואר בתחילת פרשתנו. יתרו כהן מדיין, שיתכן שהיה ממש עובד עבודה זרה, שקשה לו לשמוע על מפלתם של המצרים (ויחד- לפי אחד הפרושים של חז"ל), מציע למשה רבנו להקים מערכת משפטית עם סדרי דין שהוא הביא ממדיין.
משה מאמץ את הצעתו והיא הופכת לחלק בלתי נפרד של תורתנו.
ברשת בתי הדין שלנו "ארץ חמדה-גזית", דנים בדין המהותי על פי דין תורה בלבד.
אנו שמחים ומודים לקב"ה על כך שניתן לאכוף את פסקי הדין ההלכתיים, באמצעות גופי האכיפה של מדינת היהודים. אין כל בעיה בכך שאנו מקפידים מאוד לפעול מבחינת סדרי הדין בהתאם לחוק הבוררות, שהוא חוק צדק ואין כל סתירה בינו לבין השולחן ערוך.
כך נוכל להתקדם בכיוון הנכון אל מימוש חזונו ותקוותו של הגרי"א הרצוג זצ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
