ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְקֹוָק אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן" (במדבר ל"ב לב).
חז"ל, עד כמה שידוע, לא הסבירו את פשר השמטת ה"א" מהמילה "נַחְנוּ".
אבן עזרא תירץ כדרכו כפשוטו "נחנו - הוא העיקר, ואל"ף 'אנחנו' נוסף".
רבנו בחיי נותן לנו כיוון אחר על דרך הפשט, "היה לו לומר "אנחנו", אבל מפני שהיו בני גד בעלי הכח והגבורה בכל המקומות לטרוף טרף האויבים, ושבחו עצמם בלשון: "חלוצים לפני ד'", לכך המעיטו עצמם בלשון "נחנו", דרך ענוה והשפלה, כלשון: "ונחנו מה" (שמות טז, ח).
פירוש שני מביא הוא על דרך חכמי האמת, עיינו שם בדבריו ובהמשך להם בפרשנותו של השל"ה (מסכת תענית פרק תורה אור, וזהו סוד י"א פסוקים מתחילין ב-'נון' ומסיימין ב-'נון').
תלמידיו של רש"י לימדונו דבר נוסף על דרך ה"רמז". במשנה במסכת אבות מצינו: "בן בג בג אומר הפוך בה והפוך בה דכולה בה" (פרק ה משנה כב) לכל דבר ניתן למצא רמז בתורה.
נדגים זאת באמצעות פסוקנו.
בספר מלכים מספר לנו הכתוב אודות: "וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם" ש"הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן יְקֹוָק תְּשׁוּעָה לַאֲרָם" (ב, ה' א). נעמן שר הצבא מצא עצמו לפתע מצורע החשוב כמת. גדולתו ועשרו לא יכלו לפתר את הבעיה ולהושיע אותו ממצוקתו. נערה קטנה ישראלית שנשבתה בידי גדודי ארם ושירתה את אשת נעמן נתנה את העצה לדרוש פתרון אצל הנביא אלישע. עם התייצבותו של נעמן לפני אלישע נותן לו הנביא משומרון את העצה הבאה:
"לֵאמֹר הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר".
מהיכן שאב אלישע הנביא רעיון זה? ניתן לומר בפשטות כי הקב"ה גלה את אוזן נביאיו, בבחינת סוד ד' ליראיו.
תלמידיו של רש"י טוענים טענה חדשה, כי אלישע היה יכול לכוון לכך גם ללא נבואה ישירה כיוון שפתרון זה רמוז בתורה. שמו של "נעמן" מתחיל ב"נ" ומסתיים ב"נ". גם שלשה פסוקים בתורה מתחילים ב-'נ' ומסתיימים ב-'נ' (שניים מהם נכתבו כך בכוונת מכוון שלא על פי הכללים).
הראשון בפרשת תזריע "נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא י"ג ט).
הפסוק השני מובא בפרשתנו "נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְקֹוָק אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן". כפי שכבר הערנו ה-'א' הושמטה.
הפסוק השלישי מובא בספר דברים
"נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח יח).
נעיר במאמר מוסגר כי גם לפסוק זה סיומת "ן" האומרת דרשני שהרי לפי הכללים הרגילים הוא היה אמור להסתיים במילה "תשמעו".
אם כך, הפתרון לבעייתו של נעמן מצוי בפסוקים אלה, בגלל צרעתו הוא יפנה לנביא והנביא ישלח אותו אל הירדן. גם על זה נאמר "הפוך בה והפוך בה דכולה בה".
נסיים בהסתייגות. למרות שגם ה"רמז" הוא חלק מיפי פרד"ס תורתנו, אין זה מומלץ לנסות ולחזות את העתיד או לקבל החלטות בחיינו על סמך רמזים שכאלה. גם דרגתם של הנביאים אינה נקבעת על סמך רמת המופתים שעשו כפי שמפורש בפסוקים בספר דברים, פרק יח.
העיקרון המנחה גם על פי תורתנו הקדושה הוא:
"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (דברים, יח יג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
