ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
העליתי זיכרונות (דבר שאנחנו, רבנים זקנים ומאפירים, עושים לעתים תכופות) ביני לבין עצמי מחיי ועברי. נדהמתי שוב כשהבנתי שעורך-הדין משיקגו הפך לרב בירושלים. איך זה קרה? איך קרתה המדינה היהודית עצמה? לא במונחים של היסטוריה, של עובדות ואישים ותאריכים ומקומות ומלחמות, אלא התדהמה על עצם העובדה שמדינה כזאת קיימת ומשגשגת ומתקדמת כנגד כל הסיכויים והגורמים, בעבר ובהווה, שמתנגדים לקיומה.
מחכמי התלמוד למדנו שאנשים שקורים להם דברים מופלאים לא מזהים את הפלא. זה חלק מהחולשה של טבע האדם, העובדה שיש לו ראייה והבנה כה מוגבלות. חייב להיות הבזק של תובנה, משהו לציון המאורע, איזו מסורת, כדי שנוכל להביט ולראות מעבר לעצי היער. דרושה פליאה ילדותית כמעט כדי שהפלא יהיה אכן פלא בעיניו ובתודעתו של המתבונן.
אני חושב שכך צריך להסתכל, ביסודו של דבר, על חנוכה - על המאורע היסטורי, על ציון המאורע הזה ועל המסורות והמנהגים שמחבבים את שמונת ימי החנוכה האלה על עם ישראל כל כך.
המסורת היהודית וחכמי המשנה לקחו את האירוע המופלא שאנשים רבים היו רואים בו מאורע טבעי ושגרתי והשיבו לו את מעמדו הפלאי. סיפור חנוכה הוא סיפור של אומה קטנה וחלשה, לכאורה, שהתגברה על מעצמה עולמית ועל צבא אדיר. הוא מתעד את ניצחון המונותיאיזם והמסורת היהודית על התרבות הפגאנית ומנהגיה, את הניצחון של האורות הקטנים והטהורים של המקדש על הלפידים הבוערים שהיו רחוקים מטוהר, את החיוניות וכושר התאוששות של עם ישראל מול אלה שביקשו להפסיק את קיומו. הכל פלאי, אבל רק אם אדם רואה את הפלא.
חכמינו, מתוך ראייה קדושה של החיים היהודים ושל המאורעות, רוממו את השגרתי והרגיל, לכאורה, למשהו נצחי ונסי. זה הלקח העיקרי שאנחנו למדים מימי החנוכה, שאנחנו עם מיוחד שחי קיום נסי ומוקף בפליאה כל הזמן, על אף שכל הנס והפלא הזה מצופה באירועים רגילים וטבעיים לכאורה. אם נבטל את סיפור חנוכה ונתייחס אליו כסתם עוד מלחמה עתיקה בתקופה היוונית, נעשה שימוש באותה הטקטיקה שהעולם משתמש בה כדי לבטל את מדינת ישראל ואת זכותנו להתקיים במולדתנו העתיקה. אם אנחנו מוותרים על הנס שבכל זה, אנחנו מוותרים גם על המאבק למען קיומנו ועצמאותנו. סיפור חנוכה הוא נס ופלא, ומכאן חשיבותו והרלוונטיות שלו לעולמנו היום.
אולי יותר ממועדים אחרים בשנה היהודית, חנוכה הוא חג של ילדים. המסורת מתירה אפילו לילדים הצעירים ביותר להדליק נרות חנוכה, לשחק בסביבונים ולאכול לביבות וסופגניות, ליהנות מחופשה מהלימודים ולחוג את חנוכה דרך העיניים והחושים של ילד. ילדים עוד לא איבדו את פליאה והדמיון. בדרך כלל העולם שלהם לא מוגבל על ידי דברים מעשיים, המציאות והפסימיות של המבוגרים, לפעמים. כל דבר בחיים עדיין חדש ומפתיע, ראוי לסקרנות ולבדיקה. מבחינתם עוד יש עולם קסום, אפילו רוחני, שנצפה ממישור אחר של תפיסה וחשיבה. מסיבה זו, חנוכה הוא מועד מושלם לילדים, מפני שהוא מצריך נקודת מבט כזאת כדי להיות פלאי ונסי, ולכן גם בעל משמעות ותועלת. חנוכה איננו מועד לאנשים שחוקים וריקים מבחינה רוחנית. הנרות שלו מהבהבים רק לאלה שרואים את אש התורה, המסורת והמוסר שבוערת מתחת לפני השטח. מי שזוכה לראות את הנפלאות של האירועים שקרו לנו "בימים ההם" יוכל גם להבחין בנסים שבהם אנחנו נתקלים כאן בישראל גם "בזמן הזה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
