ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
קבעו חכמים להדליק את נרות החנוכה בזמן שבו יתפרסם הנס ביותר. בעבר לא הייתה תאורת רחוב בלילה, ובני האדם היו חוזרים לביתם לפנות ערב, ואז היו הרחובות מלאים באנשים שחזרו לביתם. לפיכך אמרו חכמים שזמנה של הדלקת הנרות "משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא, ב).
ואף שכיום יש לנו תאורת חשמל, וזמן סיום העבודה וחזרת האנשים לביתם מאוחר יותר מצאת הכוכבים, מכל מקום יש להשתדל לסיים את העבודה מוקדם, כדי לחזור הביתה לפני צאת הכוכבים ולהדליק נרות בזמן שקבעו חכמים - היינו בצאת הכוכבים.
מה להקדים: תפילת ערבית או הדלקת נרות?
הנוהגים להתפלל ערבית בצאת הכוכבים, צריכים להקדים את תפילת ערבית להדלקת נרות, מפני שתפילת ערבית תדירה, וקוראים בה גם קריאת שמע שהיא מצווה מהתורה. ולאחר סיום תפילת ערבית יש לחזור הביתה בזריזות כדי להדליק נרות סמוך כמה שאפשר לזמן צאת הכוכבים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
396 - חולים, מעוברות ומיניקות ביום הכיפורים
397 - זמן נר חנוכה בימינו
398 - בין מסירות נפש לקבלת הדין
טען עוד
האם לבטל שיעור תורה כדי להדליק בצאת הכוכבים?
במקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחרי תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות אחרי תפילת ערבית הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואחר כך ידליקו נרות, שמצוות לימוד תורה עדיפה על הדלקת נרות בזמן המהודר.
האם אפשר לאחר את הדלקת הנרות עד החזרה מהעבודה?
מי שקשה לו לחזור לביתו בצאת הכוכבים, כגון שהוא חייב לעבוד עד השעה שבע, רשאי להדליק נרות בברכה לאחר שיחזור מעבודתו. ואמנם יש סוברים שזמן הדלקת נרות הוא דווקא בחצי שעה הסמוכה לשקיעה (רמב"ם). אולם לדעת רבים, מה שאמרו חכמים להדליק נרות אחר השקיעה, התכוונו שכך נכון לכתחילה, אבל בדיעבד אפשר להדליק נרות גם אחר כך.
ועוד, שגם לדעת הסוברים שבעבר היה צריך להדליק דווקא בתוך החצי שעה מצאת הכוכבים, זה היה מפני שכולם חזרו אז מעבודתם, והיו מדליקים בפתח הבית, ורק אז היה מתפרסם הנס. אבל מתקופת הראשונים, שמפני הסכנה רבים החלו להדליק בתוך הבתים, עיקר פרסום הנס הוא לבני הבית, וכבר אין הבדל אם ידליקו עם חשיכה או מאוחר יותר.
בנוסף לכך, בדורות האחרונים שעת החזרה מהעבודה התאחרה, וכיוון שאנשים הולכים ברחוב עוד מספר שעות בלילה, אפשר לומר שכל עוד אנשים רבים הולכים ברחוב ניתן להדליק נרות לכתחילה. ואמנם כשהדבר אפשרי עדיף להדליק בזמן שתיקנו חכמים, אך מכל מקום כאשר יש צורך אפשר לאחר את הדלקת הנרות.
אבל יש להשתדל מאוד שלא לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע בערב, מפני שאז הוא הזמן שהמאחרים ביותר חוזרים מעבודתם, וגם ברחובות כבר יש פחות אנשים.
והמאחר להדליק צריך להקפיד שלא לאכול אכילת קבע עד שידליק נרות (פניני הלכה זמנים יג, ו, 13).
האם להמתין לבן זוג שמאחר לחזור?
במשפחות רבות מתעוררת שאלה, כיצד ראוי לנהוג כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים. האם עדיף שבן זוגו ידליק נרות בצאת הכוכבים (סמוך לשעה 17:00), או שעדיף שימתין לו עד שיחזור?
לכאורה על פי שורת ההלכה, עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בצאת הכוכבים, ויפטור בזה את בן זוגו. אולם בפועל, ברוב המקרים עדיף להמתין עד לחזרת בן הזוג. ככלל, ישנן שלוש סיבות, שכל אחת מהן מספיקה לעכב את הדלקת הנרות עד לחזרתו של בן הזוג.
שלוש סיבות לדחיית ההדלקה כדי להמתין לבן הזוג שמאחר
הסיבה הראשונה, כאשר בן הזוג לא יוכל לשמוע את הברכות של הדלקת הנרות בבית הכנסת או במקום אחר. וזאת משום שלדעת רמב"ם ורש"י, אמנם בהדלקה שמדליקים בבית יוצאים כל בני הבית ידי חובת ההדלקה, אבל כל זמן שלא ישמעו את ברכת "שעשה נסים" לא יצאו ידי חובת ההודאה. ולכן אם אין לבן הזוג מקום לשמוע את הברכות, עדיף להמתין לו כדי שיקיים את מצוות ההודאה.
הסיבה השנייה, כאשר עלול להיגרם עלבון או צער לבן הזוג אם ידליקו את הנרות בלעדיו, ששמירת השלום והכבוד בין בני הזוג חשובה יותר מההדלקה בשעה המהודרת.
הסיבה השלישית, כאשר יש חשש שאם לא ימתינו לבן הזוג, הקשר שלו למצווה ייפגע. שיקול זה קיים כאשר בן הזוג מאחר לחזור מעבודתו באופן קבוע, ואם בכל הימים או ברובם לא יהיה נוכח בעת הדלקת הנרות, במשך הזמן הקשר שלו למצווה עלול להיפגע.
נמצא אם כן, שרק כאשר המאחר יכול לשמוע את ברכות הדלקת הנרות במקום אחר, והאיחור הוא חד פעמי כך שאין חשש להפרת שלום הבית או לפגיעה ביחס למצווה, אז עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן המהודר שהוא צאת הכוכבים. אולם בשאר המצבים, מוטב להמתין עד לחזרת בן הזוג. ומכל מקום, גם אז אין לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע. ועל בני המשפחה להימנע מאכילת קבע מחצי שעה לפני צאת הכוכבים ועד לאחר קיום המצווה.
למנהג אשכנזים, אם ירצו, יוכל בן הזוג שנמצא בבית להדליק נרות בצאת הכוכבים, ולכוון שלא לפטור את בן זוגו, וכשיחזור בן הזוג המאחר, ידליק שוב לעצמו בברכה. אמנם אין הכרח לעשות כך, ואפשר לכתחילה להמתין לשובו של בן הזוג, על פי אחת משלוש הסיבות שנזכרו.
האם להמתין לבנים ולבנות למנהג ספרדים ואשכנזים?
למנהג הספרדים, לפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות בשביל כל בני הבית, על פי אותם השיקולים לפיהם ממתינים לבן הזוג נכון להמתין גם לכל אחד מבני המשפחה שעבר גיל מצוות ואינו יכול להגיע הביתה לשעת צאת הכוכבים.
אבל לפי מנהג אשכנז ידליקו בזמן, וכאשר הבן או הבת שמאחרים יגיעו הביתה, ידליקו נרות בברכה לעצמם.
מקום הדלקת נרות למי שגר בקומה גבוהה
שאלה: מי שגר בקומה רביעית, מעל גובה של עשרים אמה, שאמרו חכמים שהמדליק בגובה זה אינו יוצא ידי חובה, היכן עדיף שידליק נרות, האם ליד הפתח של הדירה הפונה לחדר המדרגות, או בפתח הבניין, או על אדן החלון של דירתו?
תשובה: ישנה מחלוקת היכן הוא מקום הפתח שלו. יש אומרים בפתח הבניין, כי פתח הבית הוא מקום המעבר לכיוון רשות הרבים. ויש אומרים שעליו להדליק בפתח הדירה שלו הפונה לחדר המדרגות, ולדעתם אם ידליק בפתח הבניין לא יקיים את מצוותו, מפני שהמצווה היא להדליק סמוך לביתו ולא ברחוב, והמדליק בפתח הבניין דומה למי שמדליק ברחוב.
וכיוון שיש ספק אם המדליק בפתח הבניין המשותף יוצא ידי חובה, אבל המדליק בפתח ביתו בוודאי יוצא ידי חובה, ברור שבין שתי האפשרויות הללו יש להדליק בפתח הדירה.
ואף על פי כן נראה שעדיף להדליק על אדן החלון הפונה לרשות הרבים. ואף שמצד הדין המדליק מעל גובה עשרים אמה (9.12 מטרים) אינו יוצא ידי חובה, זהו דווקא כאשר הדליק על עמוד באמצע חצרו, אבל אם הוא מדליק בתוך ביתו, כשגובה החנוכייה כמטר וחצי מהרצפה, ודאי יוצא ידי חובתו. וכיוון שאנשים רגילים להסתכל לחלונות הבתים, על ידי שידליק בחלונו יתפרסם הנס יותר.
ואם נוהגים במשפחתם שכל הבנים מדליקים, טוב שאחד ידליק על אדן החלון ואחד בפתח הבית.
הדלקת נרות במסיבות ובאירועי ציבור
רבים נוהגים להדר בפרסום הנס ולהדליק חנוכייה בכל מקום שמתאספים בו אנשים, כגון בחתונה, בר מצווה, בת מצווה, וכן כאשר מתאספים למסיבת חנוכה או לשמיעת הרצאה. השאלה האם מותר לברך על הדלקת הנרות באירועים אלו.
לדעת רבים מרבני דורנו אין לברך על הדלקת נרות במסיבות אלו, מפני שרק בבית הכנסת נהגו להדליק נרות בברכה, אבל אין בידינו כוח לחדש מנהגים במקומות אחרים, והמברך על ההדלקה במקומות אחרים מברך ברכה לבטלה (הרב אוירבך והרב אלישיב).
אולם לדעת כמה פוסקים מותר להדליק נרות בברכה בכל מקום של התאספות ציבורית, מפני שטעם המנהג להדליק בבית הכנסת הוא כדי לפרסם את הנס, ועל כן יש להדליק נרות בברכה בכל מקום שיש בו התאספות ציבורית (הרב ישראלי, הרב עובדיה ביבי"א ח"ז נז, ו). ויותר טוב שישתדלו להתפלל שם מנחה וערבית, או אפילו רק ערבית, ואז אותו מקום ייחשב במידה מסוימת כבית כנסת, וממילא יוכלו להדליק בו בברכה כמנהג (הרב אליהו).
למעשה, מי שרוצה לסמוך על הסוברים שאפשר להדליק בברכה, רשאי. ואם יש באותה התאספות גם אנשים חילונים שאולי לא הדליקו נרות בביתם, ישנה חשיבות מרובה להדליק שם נרות בברכה, מפני שרק אם ידליקו נרות בברכה יעמדו כולם לשמיעת הברכות ויתפרסם הנס לעיניהם וילמדו כיצד לקיים את המצווה. ואם אפשר, עדיף לכבד בהדלקה ובברכה יהודי שאינו רגיל במצוות, ועל ידי כך יהיה ניכר שהמצוות שייכות לכל ישראל, דתיים וחילונים כאחד (פניני הלכה זמנים יג, 18).
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
