ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. המשך איסור "לא תחנם" - איסור מכירת שדות ובתים בא"י לגויים
A. עקרונות בגזירות חז"ל כדי להרחיק מ"לא תחנם"
1. החמירו בשדות יותר מבתים (כי גם מפקיע ממעשרות).
2. לא גוזרים גזירה על גזירה.
3. סוריא - כיבוש יחיד, ויש מחלוקת תנאים האם היא כארץ ישראל או לא (גם אם לא - חז"ל החמירו בה יותר מחו"ל).
B. הדעות במשנה - מתי הרחיבו במקום (סוריא, חו"ל) ובפעולה (גם השכרה).
1. ארץ ישראל - למכור ודאי אסור מהתורה. להשכיר: ר"מ - אסור גם בבתים, רי"ס - רק בשדות.
2. חו"ל - מהתורה הכל מותר. מדרבנן - רי"ס - לא גזרו, ר"מ - גזרו על מכירת שדות.
3. סוריא - רי"ס - חז"ל אסרו רק מכירת שדות. ר"מ - מכירת בתים, ומכירת והשכרת שדות.
קושי בדעת ר"מ - אם מכירה בסוריא זה גזירה, איך אסרו גם השכרה (גזירה לגזירה)?
תשובה - ר"מ סובר שכיבוש יחיד שמיה כיבוש, ומכירה אסורה בסוריא מהתורה, וחז"ל גזרו עלך השכרת שדות.
C. [שלוש הערות: 1. הלכה כרי"ס. 2. אסור ליצור שכונה (שלושה בתים. אסור רק ישירות) .3. משנתנו סתמא בהמשך כר"מ].
ב. איסור מראית עין של עבודת גוי במרחץ של יהודי
A. אסור להשכיר מרחץ לגוי משום מראית עין (יחשבו שהיהודי שוכר את הגוי).
דיוקים:
1. לכותי מותר בית מרחץ - כי לא עובד בשבת (ובחוה"מ מותר).
2. לגוי מותר להשכיר שדה - כי יחשבו שהוא אריס.
ברייתא של רשב"א - גוי בשדה מותר, אך כותי אסור. הסבר - "אריסות" זה לא סיבה להתיר, אלא ההסבר הוא - הגוי יציית ולא יעבוד בשבת וחוה"מ, והכותי לא יציית ויעבוד בחוה"מ (ואסור גם מצד "לפני עיוור").
עוד מצב בו גוי עובד בשביל יהודי בשבת:
B. - שותפים - גוי ויהודי , שהגוי עובד בשבת והיהודי ביום ראשון
a. ברייתא -
מותר - אם התנו מראש שהשבת של הגוי ויום ראשון של היהודי.
אסור - כשאמרו זאת רק אח"כ או בשעת חלוקת הפירות, כי אז נחשב שהגוי עובד בשביל חלקו של היהודי והיהודי מחזיר לו.
לא אמרו כלום - נשאר בספק.
b. סיפור - רבא התיר לשותפים:
1. גרסא אחת - שחילקו ביניהם את שבת וראשון, ורבא התיר, ורבינא הקשה מהברייתא, אך התברר בדיעבד שרבא צדק כי התנו מראש.
2. גרסא שנייה (רב גביהה) - שחילקו ביניהם שנות ערלה והשנים שאח"כ, ורבינא חיזק זאת מהברייתא (ששם כשהתנו מראש מותר, אפילו שיש רווח עקיף ליהודי).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
