ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קפץ האיש משמחה, והסכים מיד לקבל את העבודה.
"בבקשה", אמר הרב: "אחוז פטיש בידך, הניפהו בידך בתנועות קצובות מעלה - מטה, ואני אשלם לך שכר נאה לפי שעות". שמח האיש על העבודה הקלה והמכניסה והחל להניף את הפטיש.
אולם, לאחר רבע שעה, נכנס שוב לחדרו של הרב ואמר: "אין בי כוח לעבודה חסרת תוחלת זו. אני מעדיף לעבוד קשה ולהביא תועלת לעולם".
אדם אוהב ליצור דברים חיוביים בעולם, כי כך טבעו ולשם כך הוא נוצר, ולא רק כדי להרוויח כסף או תועלת אחרת.
אך לעיתים, ברגעים של חוסר דעת אנו הורסים לעצמנו עבודה רבה ומועילה. לדוגמא - לעיתים, כשאנו מסיימים תקופה של עבודה או לימודים ופנינו מועדות כבר למקום אחר, אנו מתירים לעצמנו לזלזל בעבודה או בלימודים, מתוך תחושה שהשקעה במקום הנוכחי כבר לא תביא תועלת. זו טעות! כך אנו הורסים חלק מעבודתנו או לימודנו. החכם יודע לסיים יפה.
תובנה זו יכולה לשפוך לנו אור חדש ומשמח על כל התשובה של חודש אלול, ובמיוחד על הימים האחרונים של השנה.
לרובנו התשובה של חודש אלול מתחברת בתת מודע לתחושות של חרדה מפני הבאות, חרדה מאשר צופנת לנו השנה הבאה. הסיבה לכך, שהתשובה נתפסת אצלנו כעסקת חבילה עם הקדוש ברוך הוא - אנחנו נחזור בתשובה על כל הטעויות שעשינו בשנה החולפת, ובתמורה אתה תחתום אותנו לשנה טובה ומאושרת.
אך האמת היא, שאם נפנים את התובנה שכתבנו, וגם נבין שהתשובה היא ערך חשוב בפני עצמו, נוכל להפוך את חרדת אלול לחודש של תשובה שמחה.
הרי לא לחינם אלול מגיע בסוף השנה. אלול הוא ההזדמנות שלנו לתקן את כל הטעויות שעשינו במשך כל השנה, ו... לסיים יפה. תשובת אלול חשובה בעיקר בשביל השנה הקודמת. בחודש האחרון אנו מרימים את כל השנה הקודמת ומביאים אותה לפסגה. הרווחים לשנה הבאה הם רווחים מהצד, ובהם אנו מתחילים לדון בתחילת השנה הבאה, בראש השנה. תשובה כזו תמלא אותנו בשמחה על ההזדמנות להשלים את העבר, שהרי שמחה היא שלמות.
יתרה מזאת - המעמיק בכתבי הרב קוק זצ"ל יודע שהתשובה היא בעיקרה האמירה שבסוף הכול ישוב לה', ובמילים אחרות - הכול יגיע אל הסוף הטוב . כלומר התשובה במהותה היא 'סיום', כדבריו המפורסמים באיגרת התשובה (איגרת שע"ח): "ביסוד הכול צריכה לבוא ההסברה הכללית של ביטחון התשובה". היסוד הוא להיות בטוחים בתשובה. הביטחון בנוי על כך, שאנו בטוחים שבסוף כל ההיסטוריה העולמית תהיה גאולה, ובמילים אחרות שיבה אל ה'.
לכן, כתוב בספרים הקדושים, ש12 הימים האחרונים של השנה הם כנגד 12 חודשי השנה. ובכל יום אפשר לתקן חודש. וכן ביום האחרון אפשר לתקן ולהרים את כל השנה החולפת.
אם נכונים הדברים כל שנה, נכונים הם שבעתיים בתקופתנו, תקופת הגאולה, שתפקידנו להביא את העולם לסיומו הטוב. אל לנו להתייאש מכל המקטרגים, המפריעים, המקפיאים וחוגגי הטקסים המצועצעים שקמים להלחם במביאי הגאולה. אנו בטוחים בתשובה - בסיום הטוב. אנו רואים בעיניים את ישראל שבים לאבינו שבשמיים, ובזכות בטחוננו ועשייתנו נראה בעזרת ה' בעינינו בגאולת ישראל עוד השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
