ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קפץ האיש משמחה, והסכים מיד לקבל את העבודה.
"בבקשה", אמר הרב: "אחוז פטיש בידך, הניפהו בידך בתנועות קצובות מעלה - מטה, ואני אשלם לך שכר נאה לפי שעות". שמח האיש על העבודה הקלה והמכניסה והחל להניף את הפטיש.
אולם, לאחר רבע שעה, נכנס שוב לחדרו של הרב ואמר: "אין בי כוח לעבודה חסרת תוחלת זו. אני מעדיף לעבוד קשה ולהביא תועלת לעולם".
אדם אוהב ליצור דברים חיוביים בעולם, כי כך טבעו ולשם כך הוא נוצר, ולא רק כדי להרוויח כסף או תועלת אחרת.
אך לעיתים, ברגעים של חוסר דעת אנו הורסים לעצמנו עבודה רבה ומועילה. לדוגמא - לעיתים, כשאנו מסיימים תקופה של עבודה או לימודים ופנינו מועדות כבר למקום אחר, אנו מתירים לעצמנו לזלזל בעבודה או בלימודים, מתוך תחושה שהשקעה במקום הנוכחי כבר לא תביא תועלת. זו טעות! כך אנו הורסים חלק מעבודתנו או לימודנו. החכם יודע לסיים יפה.
תובנה זו יכולה לשפוך לנו אור חדש ומשמח על כל התשובה של חודש אלול, ובמיוחד על הימים האחרונים של השנה.
לרובנו התשובה של חודש אלול מתחברת בתת מודע לתחושות של חרדה מפני הבאות, חרדה מאשר צופנת לנו השנה הבאה. הסיבה לכך, שהתשובה נתפסת אצלנו כעסקת חבילה עם הקדוש ברוך הוא - אנחנו נחזור בתשובה על כל הטעויות שעשינו בשנה החולפת, ובתמורה אתה תחתום אותנו לשנה טובה ומאושרת.
אך האמת היא, שאם נפנים את התובנה שכתבנו, וגם נבין שהתשובה היא ערך חשוב בפני עצמו, נוכל להפוך את חרדת אלול לחודש של תשובה שמחה.
הרי לא לחינם אלול מגיע בסוף השנה. אלול הוא ההזדמנות שלנו לתקן את כל הטעויות שעשינו במשך כל השנה, ו... לסיים יפה. תשובת אלול חשובה בעיקר בשביל השנה הקודמת. בחודש האחרון אנו מרימים את כל השנה הקודמת ומביאים אותה לפסגה. הרווחים לשנה הבאה הם רווחים מהצד, ובהם אנו מתחילים לדון בתחילת השנה הבאה, בראש השנה. תשובה כזו תמלא אותנו בשמחה על ההזדמנות להשלים את העבר, שהרי שמחה היא שלמות.
יתרה מזאת - המעמיק בכתבי הרב קוק זצ"ל יודע שהתשובה היא בעיקרה האמירה שבסוף הכול ישוב לה', ובמילים אחרות - הכול יגיע אל הסוף הטוב . כלומר התשובה במהותה היא 'סיום', כדבריו המפורסמים באיגרת התשובה (איגרת שע"ח): "ביסוד הכול צריכה לבוא ההסברה הכללית של ביטחון התשובה". היסוד הוא להיות בטוחים בתשובה. הביטחון בנוי על כך, שאנו בטוחים שבסוף כל ההיסטוריה העולמית תהיה גאולה, ובמילים אחרות שיבה אל ה'.
לכן, כתוב בספרים הקדושים, ש12 הימים האחרונים של השנה הם כנגד 12 חודשי השנה. ובכל יום אפשר לתקן חודש. וכן ביום האחרון אפשר לתקן ולהרים את כל השנה החולפת.
אם נכונים הדברים כל שנה, נכונים הם שבעתיים בתקופתנו, תקופת הגאולה, שתפקידנו להביא את העולם לסיומו הטוב. אל לנו להתייאש מכל המקטרגים, המפריעים, המקפיאים וחוגגי הטקסים המצועצעים שקמים להלחם במביאי הגאולה. אנו בטוחים בתשובה - בסיום הטוב. אנו רואים בעיניים את ישראל שבים לאבינו שבשמיים, ובזכות בטחוננו ועשייתנו נראה בעזרת ה' בעינינו בגאולת ישראל עוד השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
