ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
גזירת איסור משא ומתן שלושה ימים לפני ימי אידם
א. סיבת האיסור
1. מכירה לגויים - הגמרא מתלבטת האם מצד "לפני עיוור" או "הרווחה" (נפקא מינה - כשכבר יש לו מה להקריב לע"ז).
2. קנייה מהגוים - לרוב הראשונים - הרווחה.
3. השאלה, הלוואה והחזרת חוב לגויים - הרווחה.
4. שואל, לווה - רבא - הרווחה (כי שמח שיהודי נזקק לו, אפילו בלווה למרות שקצת חושש שלא יחזיר לו), אביי - גזירה אטו המקרים ההפוכים (תוס' - בהנחה שגם קצת שמח).
5. פריעת חוב מהגוי - לרבנן אסור (כי שמח לאחר זמן - שנפטר מהחוב, ולאביי - (תוספות) צריך כאן גם גזירה אטו המקרה ההפוך).
ור"י מתיר, כי סובר:
ר"נ בי"צ - (חולק הלכתית) - השמחה לאחר זמן לא נחשבת שמחה לענייננו.
רבינא - (חולק מציאותית) לא שמח לאחר זמן, כי חושב שיכל להתחמק מתשלום [ור' יהושוע בן קרחה, בכיוון של רבינא, אלא שזה רק במלווה בעל פה, אך בשטר - כיוון שלא יכל להתחמק, כן שמח שנפטר מהחוב (ורב הונא פוסק כר' יהושוע ב"ק)].
ב. למה שלושה ימים (במכירת בהמה לגוי, רש"י - מצד "לפני עיוור")
1. למה חוששים לשלושה ימים, הרי ב"אותו ואת בנו" חוששים רק ליום אחד? שם זה לאכילה.
2. למה צריך רק שלושה ימים, הרי אצל יהודים מחפשים קרבן שלושים יום לפני? כי ליהודים קשה יותר למצוא קרבן בגלל המומים הרבים (ואילו גויים מקפידים רק על מחוסר איבר (כפי שהקפידו כשהיו מקריבים לה' (זה נלמד מהחיות שנח הכניס לתיבה)).
ג. כולל או לא כולל? (כלומר - האם שלושת הימים כוללים את ה"יום אידם"וצריך רק יומיים לפני)
1. בדעת ר"יש - A. סובר שגם אחרי צריך שלושה (מכאן שהכוונה ל"לא כולל", אחרת איך היום עצמו כלול גם לפני וגם אחרי). דחייה - לפני - כוללף אחרי - לא כולל. B. שמואל על רי"ש - למי שיום האידם כל יום ראשון - כל השבוע נאסר - מכאן שלרי"ש זה לא כולל.
2. בדעת רבנן - A. ברייתא - קלנדא וסטרונייא ארכו 8 ימים, ואם זה כולל - יוצא 10 ימים. דחייה - הכוונה "שלושה ימים" כשהיום האחרון זה כל ימי ה"ימי אידם". B. הניסוח במשנתנו "לפני אידיהן" = לא כולל.
ד. עבר על הגזירה וסחר עמם
ביום עצמו - הכסף/סחורה אסורים.
בימים שלפני - ר"ל - מותר, רי"ח - אסור. [יש ברייתא כר"ל].
ה. בירקות - מותר למכור להם (כיוון שזה מתכלה, ולכן לא ישתמש אך לקנות אסור מדין הרווחה).
ו. הסיפור על ר"י נשיאה שקיבל את הדינר כדי למנוע איבה, אך זרקו "בטעות" לבור כדי למנוע את השמחה של העובד ע"ז שנתן לו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
