ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
גזירת איסור משא ומתן שלושה ימים לפני ימי אידם
א. סיבת האיסור
1. מכירה לגויים - הגמרא מתלבטת האם מצד "לפני עיוור" או "הרווחה" (נפקא מינה - כשכבר יש לו מה להקריב לע"ז).
2. קנייה מהגוים - לרוב הראשונים - הרווחה.
3. השאלה, הלוואה והחזרת חוב לגויים - הרווחה.
4. שואל, לווה - רבא - הרווחה (כי שמח שיהודי נזקק לו, אפילו בלווה למרות שקצת חושש שלא יחזיר לו), אביי - גזירה אטו המקרים ההפוכים (תוס' - בהנחה שגם קצת שמח).
5. פריעת חוב מהגוי - לרבנן אסור (כי שמח לאחר זמן - שנפטר מהחוב, ולאביי - (תוספות) צריך כאן גם גזירה אטו המקרה ההפוך).
ור"י מתיר, כי סובר:
ר"נ בי"צ - (חולק הלכתית) - השמחה לאחר זמן לא נחשבת שמחה לענייננו.
רבינא - (חולק מציאותית) לא שמח לאחר זמן, כי חושב שיכל להתחמק מתשלום [ור' יהושוע בן קרחה, בכיוון של רבינא, אלא שזה רק במלווה בעל פה, אך בשטר - כיוון שלא יכל להתחמק, כן שמח שנפטר מהחוב (ורב הונא פוסק כר' יהושוע ב"ק)].
ב. למה שלושה ימים (במכירת בהמה לגוי, רש"י - מצד "לפני עיוור")
1. למה חוששים לשלושה ימים, הרי ב"אותו ואת בנו" חוששים רק ליום אחד? שם זה לאכילה.
2. למה צריך רק שלושה ימים, הרי אצל יהודים מחפשים קרבן שלושים יום לפני? כי ליהודים קשה יותר למצוא קרבן בגלל המומים הרבים (ואילו גויים מקפידים רק על מחוסר איבר (כפי שהקפידו כשהיו מקריבים לה' (זה נלמד מהחיות שנח הכניס לתיבה)).
ג. כולל או לא כולל? (כלומר - האם שלושת הימים כוללים את ה"יום אידם"וצריך רק יומיים לפני)
1. בדעת ר"יש - A. סובר שגם אחרי צריך שלושה (מכאן שהכוונה ל"לא כולל", אחרת איך היום עצמו כלול גם לפני וגם אחרי). דחייה - לפני - כוללף אחרי - לא כולל. B. שמואל על רי"ש - למי שיום האידם כל יום ראשון - כל השבוע נאסר - מכאן שלרי"ש זה לא כולל.
2. בדעת רבנן - A. ברייתא - קלנדא וסטרונייא ארכו 8 ימים, ואם זה כולל - יוצא 10 ימים. דחייה - הכוונה "שלושה ימים" כשהיום האחרון זה כל ימי ה"ימי אידם". B. הניסוח במשנתנו "לפני אידיהן" = לא כולל.
ד. עבר על הגזירה וסחר עמם
ביום עצמו - הכסף/סחורה אסורים.
בימים שלפני - ר"ל - מותר, רי"ח - אסור. [יש ברייתא כר"ל].
ה. בירקות - מותר למכור להם (כיוון שזה מתכלה, ולכן לא ישתמש אך לקנות אסור מדין הרווחה).
ו. הסיפור על ר"י נשיאה שקיבל את הדינר כדי למנוע איבה, אך זרקו "בטעות" לבור כדי למנוע את השמחה של העובד ע"ז שנתן לו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
