ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חכמי התלמוד לימדו אותנו שאין אדם עוזב את העולם הזה וחצי תאוותו בידו, שאפילו חצי מהתקוות והמאוויים שלנו לא מתגשמים במלואם. האמירה הזאת מתייחסת לא רק לתאווה ולחמדנות שלנו שלא יודעות שובעה. היא נותנת ביטוי גם לעובדה שנגזר עלינו להתאכזב בחיים, שתחושות התסכול והאכזבה רווחות בכל היבט בחיינו. היא מתייחסת גם לאכזבה העמוקה יותר שאנחנו מאוכזבים מעצמנו על שגיאות שהיו בעברנו, על דברים שעשינו ודברים שנמנענו מלעשות. תחושת האכזבה שקיימת בנפשנו בנשמתנו היא זאת שיוצרת את תחום בריאות הנפש והופכת אותו לחיוני כמעט לרבים מאתנו. אכזבות מולידות דיכאון מצד אחד, וכעס ותוקפנות ואלימות מצד שני.
בגלל העובדה הקודרת הזאת המשימה הגדולה של כל אחד מאתנו היא להתמודד עם האכזבות, וזה נכון בכל פן בחיים, בתוך המשפחה, במקום העבודה, בשלטון, ביחסים בינלאומיים. מלחמות הן תוצר של אכזבה מהסטאטוס-קוו, אכזבה שלא רוסנה. ראו, למשל, את המחדלים של מלחמת העולם הראשונה ואת החורבן שהיא המיטה על האנושות. לפעמים תחושת האכזבה מוצדקת, אבל ברוב המקרים התסכול והאכזבה דוחפים אנשים ואומות להתנהג בצורה פסולה, ובסופו של דבר, גם הרסנית.
מניסיוני כרב במשך עשרות שנים, שמתי לב כמה ילדים מתאכזבים מהוריהם, הורים מאוכזבים מילדיהם, בעלים מנשותיהם, נשים מבעליהן, חברי בית-הכנסת מתאכזבים מהרב שלהם, ורבנים מתאכזבים מבני קהילתם, מחותנים מאוכזבים מחתניהם... והרשימה נמשכת ונמשכת. אחת הסיבות לתחושה האכזבה הרווחת כל-כך היא הציפיות הגבוהות שקיימות בנו מלכתחילה. כשייעצתי לזוגות צעירים שניסו להתגבר על תקופות קשות בנישואיהם, תמיד שמתי לב לכך שקיומן של ציפיות גבוהות ולא סבירות הוא שורש הבעיה. צריך לגשת לחיים במידה של אופטימיות, אבל גם עם ציפיות מזעריות. גם בתלמוד כבר נאמר שאין לאדם סיבה להתאכזב ולהתלונן. הוא צריך לשמוח שהוא חי ודי.
המציאות לא פעם מתנגשת עם התקוות והתוכניות ותחושת ה"מגיע לי" שיש לנו. הביטוי העברי הנהדר "זה מה שיש" שרווח היום הוא אבן פינה להישרדות ולהישגים של העם היהודי בכל הדורות.
אם יש בכלל עם שזכאי, כביכול, להרגיש מרומה ומאוכזב זה בוודאי העם היהודי ששנוא ורדוף כבר מאות שנים בלי הפוגה. עם זאת, היהודים מעולם לא הרשו לתחושת האכזבה מאי הגשמת ייעודם כעם ומהמצב הכללי בעולם לקנות אחיזה בחייהם. ההתנגדות הזאת, שמונעת מרגש האכזבה להשתלט לנו על החיים, קיימת גם בתחום הבית והמשפחה. היהודי נולד עם שאיפות ותקוות להשיג גדולה רוחנית יחד עם רמת ציפיות נמוכה בעניינים גשמיים.
גירושים היו עניין נדיר בחברה היהודית הרבה יותר מכפי שהם היום, אך אין זאת אומרת שכל הנישואים היו מאושרים ונעימים. ובכל זאת, צמצום הציפיות עזר להקים בתים ומשפחות על יסודות איתנים. גם הדחף להשיג עושר מופלג רוסן, ולמרות שהעוני מעולם לא נחשב ביהדות למעלה טובה. רמת החיים היתה מתונה גם כאשר היו לאדם האמצעים לחיות בפאר ובהדר. בחברות יהודיות תמיד השתדלו לצמצם את ההבדלים בעושר ובפאר. הכלל ביהדות שאומר "כל המוסיף גורע" נכון בכל תחומי החיים. אין ספק שגישה כזאת מצמצמת את מידת האכזבה שאנחנו חשים, שעדיין קיימת, דרך אגב, מפני שכאלה החיים.
חודש אלול הוא זמן מתאים להתמודד עם האכזבות שלנו ולעזור למזער אותן, אם לא לסלק אותן כליל. בקשת סליחה מהזולת ומעצמנו גם היא שער לחזרה בתשובה אמיתית, לבריאות הנפש ולישועה. מחילה היא דרך טובה להתמודד עם אכזבה. היא לא מבטלת את ההרגשה לגמרי, אך היא מאפשרת לאדם להמשיך הלאה ולהתמודד איתה בצורה חיובית יותר. זה רעיון חשוב שכדאי לנו לזכור בחודש אלול וליישם בחיינו כל השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
