ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רבקה בת יעל
האם www.mikdash.gov.il יהיה שם אתר האינטרנט של בית המקדש השלישי כשיבנה? מה יהיה היחס לשאלות sms לכהן תלמיד חכם בהלכות קנים הסבוכות, ובכלל - איך יראה בית המקדש השלישי?
לשלב האמצעים החדשים!
הרב בניהו ברונר שליט"א, רב קהילה בקריית אתא וראש כולל לדיינות "כרמי משפט"
אנו מצפים לבנין בית המקדש שייבנה במהרה בימינו אמן. הפרטים המרכזיים הנוגעים למידות הבית, כלי המקדש, בגדי כהונה ועוד, כתובים במשנה ובתלמוד ובספרי עבודה וקרבנות במשנה תורה לרמב"ם, ומתוך לימוד עמוק נוכל להכריע כיצד ליישמם במקדש השלישי.
במקביל עלינו לתכנן כיצד ישולבו האמצעים החדשים שניקרו לפנינו בעת החדשה בבנין המקדש, ואביא מספר דוגמאות:
א. כיצד ישולבו מערכות מחשוב בבית המקדש השלישי? הרי ניתן לארגן את משמרות הכוהנים והלווים דרך תוכנת מחשב. חישוב כמות הקרבנות, סדר הקרבתם, סידור תור הבאים עם קרבנות חובה ונדבה ועוד.
ב. האם למקדש יהיה אתר אינטרנט ? באתר יהיה דיווח על הנעשה במקדש, הסרטה בשידור חי של הקרבת קרבנות. האם מותר להציב מצלמות בעזרה מול המזבח או בהיכל שיצלמו את הטבת הנרות במנורה או הקטרת הקטורת? מה הדין לגבי הסרטה אוטומטית של החלפת לחם הפנים בשבת או עבודת הכהן הגדול בקדש הקדשים ביום הכיפורים?
ג. האם כדאי לייזום חברות ביטוח שיספקו קרבנות לחוטאים , שלא יצטרכו להביא את הקרבן מביתם? סוכן של החברה ימתין לחוטא ליד המקדש עם הקרבן הנדרש, אדם שיחטא פעמים רבות יצטרך לשלם פרמיה גבוהה יותר. ניתן יהיה כמובן גם להזמין קרבנות חובה ונדבה דרך האינטרנט על ידי חברות פרטיות אולי דרך האתר של בית המקדש.
ד. האם בבית המקדש ניתן להשתמש במזגנים לחימום או קירור, האם מותר להתקין מערכת חימום מתחת לרצפות, הרי הכוהנים עובדים יחפים?
ה. מה דין אפיית לחם הפנים או שאר מנחות (טיגון, אפיה) במיקרוגל או תנור חימום וכדומה?
ו. האם כדאי להציב שעונים בבית המקדש עם מערכת צלצולים שתודיע על זמן עלות השחר ושקיעת החמה?
ז. סממני הקטורת ועוד רכיבים בבית המקדש טעונים מדידה מדויקת, האם ישתמשו במשקלים אלקטרוניים , והיכן יציבו אותם?
ח. האם מערכות התאורה בבית המקדש יפעלו על חשמל , מהו סוג המנורות, תאורה פנימית, חיצונית איך וכיצד?
ט. כיצד תראה תזמורת הלויים בבית המקדש, באיזה כלים ישתמשו? האם ניתן להוסיף על הכלים המופיעים בהלכות כלי המקדש?
י. האם סביב המקדש יהיו מגרשי חניה לכוהנים, האם לכהן הגדול תהיה חניה מיוחדת? וכן חניה לבאים עם קרבנות. לעולי הרגל תדאג עירית ירושלים שתצטרך להרחיב את מגרשי החניה הקיימים.
כל שאלה משאלות אלו ועוד רבות אחרות מזקיקות עיון מיוחד ומקיף. מעבר להכנת כלי המקדש ובגדי הכהונה שהם ליבו של המקדש, יש לייחד מקום לעיון בשאלות אלו.
בנין המקדש יכול להיות קרוב אלינו, מקום המקדש כבר בידינו, עם ישראל חזר לארצו, יש לנו את הממון ובעלי הכישרונות והמקצועות שיכולים להרים את הפרויקט הגדול הזה, מה שחסר לנו זה הרצון הלאומי לבטא את הקדושה הצפונה בעמנו הגדול. כשעם ישראל יחפוץ בכך, נוכל להוציא מהכוח אל הפועל רצון גדול, ואז נצטרך לתת תשובות לשאלות המעשיות שיעמדו לפנינו.
שדרוג בית המקדש השני
הרב מנחם מקובר שליט"א, ראש ארגון "והראנו בבניינו" לקידום תודעת המקדש
שנה נוספת חלפה ואנו עדיין במציאות של שיממון וחורבן. שנה נוספת בה עלינו להתאבל ולקונן, לשקוע ביגון של אבלות על מציאות המקדש הרוממה שנגוזה לפני קרוב לאלפיים שנה.
אולם - מתוך החושך מבקיע האור. עלינו להיחלץ חושים, ומתוך הקדרות והתוגה לחוש את עוצמת חסרון המקדש, ולהתעורר בכיסופים וכמיהה לבניינו במהרה.
הבה ננסה להעפיל על כנפי רוח, להינשא על כנפי הדמיון, ולחזות לנוכח עינינו את המקדש המיוחל. כיצד הוא יראה, מה יתחדש בו, וכיצד ייראו אורחות חיינו?
הנביא יחזקאל מלמדנו בחזיון נבואי את תבנית הבניין העתיד (פרקים מ-מז). הנבואה אמנם מאד מפורטת, אולם גם מאד סתומה. כך כותב הרמב"ם בתחילת הלכות בית הבחירה: "בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בנין העתיד להבנות אף-על-פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל".
דהיינו: תבנית בניין העתיד הוא כנבואת יחזקאל הנביא, אולם כיוון שמבנה הבית סתום, הרי שתבנית המקדש המחייבת היום הינה כפי הבית השני, שהינו שילוב בין מבנה הבית הראשון ותוספות מבוארות ממבנה הבית העתיד לבא.
כיוון שבניית המקדש הינה מצוות עשה המוטלת על שכמנו (מצוות עשה כ' בספר המצוות לרמב"ם), הרי שתבנית הבניין תהא בתחילה כפי הבית השני, ואחר-כך נזכה בחסדי ד' לשדרוג הבית כתבנית מקדש יחזקאל הנביא. יש לזכור כי לגבי תבנית מקדש העתיד רבו השיטות בקרב הפרשנים, ומן הראוי ללמוד ולהעמיק הן במבנה הבית השני (שהינו הלכה למעשה), והן בתבנית בניין הבית השלישי לשיטות השונות. וכך אומר רש"י בביאורו לנבואת יחזקאל: "ילמדו ענייני המידות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ".
תוספות וחידושים - לא אחת אני נשאל לגבי חידושי הטכנולוגיה השונים ושילובם במבנה הבית העתידי. כשם שנאמר במדרש: "אמר ריש לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא? בשביל בית המקדש" (בראשית רבה פרשה ט"ז), כך ניתן לומר לגבי שכלולי זמנינו: כל יעודה של הטכנולוגיה המודרנית הינו עבור פאר בית מקדשנו. כל שכלול אשר יוכל להשתלב במסגרת המבנה, ללא מניעה הלכתית, יתקבל בברכה! זאת כפסיקת הרמב"ם: "ומצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו כפי כח הציבור, שנאמר: "ולרומם את בית אלהינו". ומפארין אותו ומייפין כפי כחן, אם יכולין לטוח אותו בזהב ולהגדיל במעשיו הרי זה מצוה" (הלכות בית הבחירה א, י).
כך, לדוגמא, ניתן ליישם שיטות בניה מתקדמות ומפוארות, אמצעי תאורה, חימום תת קרקעי, מערכות צילום ומעקב למיניהן וכד'. אולם נושאים הקשורים להלכות העבודה לא יוכלו להשתנות, כגון: עצים למזבח, אש המזבח, מצוות השחיטה ויתר שלבי הקרבת הקרבן, וכד'.
אם כן - עינינו צופיות אל מקדש העתיד, שנזכה בע"ה לפסוע בחצרותיו במהרה, שיהא פאר המבנים בעולם בגדלו ומהותו. זאת בשכלולים הטכנולוגיים שבו, ובעיקר - ברום קדושתו וגילוי השכינה שבו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
