ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
השנה ננסה להאיר פסוק זה מכיוונים נוספים / אקטואליים.
איננו יכולים להתעלם מהשבר העמוק שנחשף בימים האחרונים בין מי שמוכן להכיר אך ורק בסמכות רבותיו ובין מי שמפנים כי לא ניתן להיות אזרח במדינה בלי להיות כפוף לחוקיה. (את שאלת האפליה העדתית נשאיר להזדמנות אחרת).
פירוש הביטוי: "ּתְרוּעַת"? וזהות ה"מֶלֶךְ"? הטרידו את חז"ל ואת הפרשנים. ננסה להבין מהי המחלוקת העקרונית בין הפירושים.
בגמרא במסכת ראש השנה מובא:
"מלכות שיש עמו תרועה, כגון "יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" - אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד. תרועה שאין עמה לא כלום, כגון " יום תרועה יהיה לכם" - אומרה עם השופרות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינו אומרה כל עיקר" (דף לב ע"ב)
במה חולקים רבי יהודה ורבי יוסי?
בעל ה"נודע ביהודה", רבה של פראג, רבי יחזקאל לנדאו, בספרו "צל"ח" (שם), מסביר:
"ולכאורה יש לומר דר' יוסי ור' יהודה פליגי בזה, דר' יוסי סובר דהאי ותרועת מלך הוא תרועה ממש, לכך ס"ל דאומרה גם עם השופרות, ור' יהודה סובר כתרגום אונקלוס דהאי ותרועת מלך בו הוא לשון חיבה, דאין לו שייכות כלל לתקיעות שופר, ולכך אינו אומרה עם השופרות".
לדעתו המחלוקת היא בפירוש המילה "ּתְרוּעַת". לפי רבי יהודה תרועה מלשון רעות ואחוה ולפי רבי יוסי מלשון תקיעה.
אם נמשיך בדרכו, ר' יוסי ור' יהודה חולקים גם בשאלה מי הוא ה"מֶלֶךְ"?
לפי רבי יוסי המלך הוא הקב"ה, לפי רבי יהודה המלך הוא המנהיג האנושי של עם ישראל, המוציא אותם למלחמה.
לשני הפירושים תימוכין ממקורות חזלי"ם אחרים.
אונקלוס מתרגם: "ושכינת מלכהון ביניהון", לעומתו במדרש מובא:
"ה' אלהיו עמו אמר לו בלק הואיל ואינך יכול ליגע בהן מפני שמשה משמשן ראה זה שעומד אחריו מה יהיה, אמר לו אף הוא (יהושע) קשה כמותו ותרועת מלך בו תוקע ומריע ומפיל חומה".
לפי אונקלוס המלך הוא הקב"ה.
לפי המדרש, המלכים הם משה ויהושע.
יתכן מאוד ויש כאן מחלוקת עקרונית, מהו המצב האידאלי?
לפי שיטה ראשונה, מצב שבו הקב"ה הוא המנהיג של עם ישראל, הנהגתו ישירה באמצעות השכנת השכינה. לפי גישה רוחנית זו אין מקום למלכות אדם, אין ישות מדינית. אין תרועה מלכותית ואין תרועה נשיאותית (התרועה הנזכרת בפסוקנו היא מלשון רעות). צריך לזכור שאם אין מלך לא רק שאין צבא ומשטרה והגנה סוציאלית של המדינה, אין גם בית מקדש. תקופת השופטים בה לא היה מלך בישראל וגם לא היה "מקדש מלך" היא התקופה האמורה להיות אידאלית. במציאות זו, הציבור יכול להכריז בפה מלא "ד' הוא האלקים" ו"אין עוד מלבדו". לאף אחד אחר אין כל סמכות לחוקק חוקים או לגבות מסים.
לפי השיטה השניה, ה"ּתְרוּעַת" היא תרועה בחצוצרות ושופרות, המצב האידאלי הוא השאיפה כי לעם ישראל מדינה שבראשה עומד מנהיג בשר ודם, שכולנו תפילה כי יהיה ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר. לישות מדינית זו יש צבא מנצח ומגן על אזרחיה, מערכת סוציאלית הנותנת רשת בטחון לחלשים, ובעה"י מנהיג שתפקידו יהיה לבנות את המקדש. למדינה זו יש רשות שופטת שתפקידה להגן מפני עוולות וקיפוחים (שעדיין לא מבוססת על פי המשפט העברי).
להלכה פסק הרמב"ם ולית מאן דפליג עליו, כי יש מצווה להעמיד שלטון ולכל שלטון יהודי יש משמעות רוחנית (גם אם הוא פועל בצורה לא אידאלית). מציאותו של שלטון יהודי היא תנאי לבנין המקדש. הוא הכריע בצורה ברורה כרבי יוסי (שאולי גם רבי יהודה הודה לו בסופו של דבר ואכמ"ל. לכן תמה ה'צל"ח' על רש"י מדוע פירש כרבי יהודה שאין הלכה כמותו, עיינו שם).
בכל מקרה! אי אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו! אי אפשר גם להיות שותפים בשלטון יהודי בשר ודם וגם באותו זמן להכריז ולהתריס, ולאו דווקא מתוך מגמת אמונה: "ד' הוא האלקים". ברוב רובם של המקרים אין מלכות האדם מכחישה או סותרת מלכות שמים. (מדינת ישראל מעולם לא העלתה בדעתה לחוקק חוקים המכריחים את אזרחיה לחלל שבת או לאכול מאכלות אסורות).
הבה נתפלל כולנו כי השלטון במדינת ישראל ייצג מלכות שמים בצורה ברורה וממילא, גם המתלבטים אם להתייחס למדינת ישראל כ"ראשית צמיחת גאולתנו", יהיו שותפים מלאים בבניינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
