ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש לנו ילדים מגיל 9 ועד 3. אנו מתלבטים עד כמה לחייב-להכריח אותם, ללכת עם ציצית, ליטול ידיים לפני הסעודה, ליטול ידיים בבקר, ללכת לבית הכנסת וכד'. לפעמים זה גורם לויכוחים ביני לבין אשתי. אני נוטה יותר לחייב ואשתי רכה יותר. נשמח לקבל הדרכה.
תשובה:
מצות חינוך הילדים ללימוד תורה ולקיום מצוות, בעיקרה מוטלת על האב. כך מפורש במשנה. (קידושין כ"ט): "כל מצוות הבן, המוטלות על האב, אנשים חייבים ונשים פטורות". אכן, שם מדובר על מצוות שהנשים פטורות מהן, כמו תלמוד תורה, מילה פדיון הבן וכד'. אך באופן עקרוני, חכמים הטילו את האחריות על חינוך למצוות, על הבעל. בפועל, הואיל והילדים בגילאים האלה שוהים בדרך כלל הרבה יותר במחיצת אמם, לפיכך היא שותפה מלאה לביצוע של מצות חינוך. לכן חשוב ביותר, גם בתחום זה, להגיע לאחידות הדעות ביניכם.
הגדרת המצוה היא, להרגיל את הילד, לפי כוחו ולפי תבונתו, לקיים את המצוות, לכן, עם התקדמות הגיל, כך מתרבות המצוות אותן אפשר ללמדו. המצוה האחרונה אשר אנו כהורים מחנכים את הבנים היא מצות תפילין. מפני שרק סמוך לגיל 13 מגיע הבן לבשלות של שמירה על גוף נקי, כדי שיוכל להניח תפילין.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
51 - שיכרות ילדים בפורים
52 - חינוך הקטנים למצוות - מתי ועד כמה
53 - הקו שבין סמכות הורית לאחריות הילדים
טען עוד
אך לפני הירידה לפרטים, יש לזכור את הכלל הגדול בחינוך בכלל ובחינוך למצוות בפרט: חינוך בכפיה, אין לו כל סיכוי. הדרך היחידה לחנך לטווח ארוך היא בדרך האהבה. למשל: ילד בן שלש, ואפילו מעט לפני כן, ראוי לקנות לו ציצית, טלית קטן, לפי מידותיו, ולהכין אותו הכנה של כמה שבועות מראש, באהבה ובשמחה, ולומר לו: הנה אתה כבר נקי, מתפנה בשירותים, וביום ההולדת כשתהיה בן שלש, נחגוג איתך ואז תלבש ציצית. באופן זה, הילד מקבל את מצוות הציצית כמתנה שההורים נותנים לו, וכזכות, להיותו בן שלש. כמו כל מתנה, ההסתכלות של הילד על הציצית היא כזכות ולא כחובה. כמתנה ולא כמטלה. באופן כזה, "גם כי יזקין לא יסור ממנה". כך הענין בכל המצוות, להציג לפניו כזכות של גדולים וככבוד לו.
ובדבר השאלות, כאמור, מצוות ציצית אפשרית כבר בגיל 3, ואף מעט קודם. ילד המגלה התנגדות ללבישת ציצית, אין לחייבו ללבוש. לעיתים תקופה של רגיעה מהלחץ, תגרום לו לרצות להיות כחבריו, ואז מעצמו יגיע לקיום המצוה.
נטילת ידיים של בוקר. הפוסקים ממליצים ליטול אפילו לתינוק היונק, אך בודאי זוהי המלצה משום מידת חסידות. ראוי להרגיל ילד בגיל שנה וחצי בערך לנטילת הבוקר. לעומת זאת, נטילה לסעודה היא בגיל שלש, ולעיתים אף מאוחר יותר.
תפילה. בכל גן מרגילים את הילדים להתפלל ולברך ברכת המזון, ועל כך כדאי לשמור גם ביום שאינו הולך לגן. לעומת זאת, תפילה בבית הכנסת, נכון למושכו לכך רק משעה שהוא כבר קורא באופן חופשי, ויכול להיות שותף עם הציבור. ילד המתקשה בקריאה כדאי להשקיע בלימוד זה כדי להכשירו לכל דרכי החיים, וגם לתפילה בציבור.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











