ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
בזמן האחרון יצא לי להתפלל כמה פעמים, בימי חול ובשבת תפילת ותיקין ומאוד נהניתי ושמחתי. הבעיה שלי, שהילדים שלנו, בגיל בי"ס יסודי, "מצביעים ברגליים" וכאשר אני מתפלל בותיקין הם לא הולכים לבית הכנסת. הם טוענים שלא נעים להם להתפלל לבד. מה חובתי כאבא כלפיהם?
תשובה:
שאלתך נוגעת לעניין פרטי, באיזה מנין להתפלל. אבל באמת היא קצה קרחון, הפותחת סוגיא הרבה יותר רחבה, השאלה הראשונה העולה מדבריך היא, האם וכמה חייב אב "להקריב" עצמו על מזבח חינוך ילדים. הנה אתה טוען שעבורך תפילת ותיקין היא טובה ומשמחת (כמו שמבואר בגמרא, ברכות דף ט' שהמתפלל כותיקין אינו ניזוק כל היום ולא מש החיוך מפניו) אבל לחינוך ילדיך הדבר מזיק. אם נסקור את חיינו, נראה שאנו כהורים מקדישים מיטב זמננו, כספנו, תשומת לבנו, הכל למען ילדינו. אנו משלמים סכומי כסף גדולים למוסדות חינוך טובים כדי שילדינו יקבלו את הטוב ביותר. אנו מונעים שינה מעינינו כדי להאכיל תינוק יונק ועוד ועוד. למען האמת, אם היינו עושים חשבון קר, היינו מגיעים למסקנה שממש לא משתלם להביא לעולם ילדים: הם גוזלים לנו זמן, ממון וטירחה רבה, חופש פעולה וכו'. האם מישהו מעלה על דעתו לעשות חשבון כזה? אם כן, נקודת המוצא שלנו היא, שחובתנו כהורים היא להקריב הרבה למען הילדים. אנו נותנים זאת בשמחה ובאהבה, לא מתוך כפיה אלא מתוך רצון אמיתי. אכן, מצאנו נושא אשר בו יש עדיפות לאב על בנו, והוא תלמוד תורה. כך פוסק הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה א'): "היה הוא רוצה ללמוד תורה ויש לו בן ללמוד תורה, הוא קודם לבנו". אם כן אולי גם בתפילה נאמר, שאתה קודם לבניך. אולם, אם נדייק נראה, ששם מדובר באב ובנו הדואגים שניהם לפרנסת המשפחה. לכן, אם הבן ילמד תורה, האב יהיה חייב לעבוד ולפרנס. ואם האב ילמד, הבן יפרנס. אם כן, אחד מהם מפסיד לגמרי תלמודו מפני הצורך לטרוח לפרנסתם. אולם, בתפילה הרי אם תתפלל במנין הרגיל, כולם יתפללו, גם אתה וגם בניך. ואם תתפלל במנין הותיקין, הבנים לא יתפללו במנין (או לא יתפללו כלל...).
נמצא לסיכום, שאכן, כל חיינו ההורים הם למען ילדינו, ואפילו כאשר אנו חשים נפסדים ברוח, חובתינו לדאוג בשמחה ובאהבה לעתיד ילדינו, ולהשקיע בחינוכם למצוות.
שמא תאמר: אם כן ההמלצה החמה בדברי חכמים: "מצוה מן המובחר לקרוא קריאת שמע כותיקין, כדי שיסיים קריאתה וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפילה מיד בהנץ החמה" (שו"ע או"ח סימן נ"ח) למי מיועדת? הרי בדרך הטבע לכל אדם יש ילדים שהוא חייב בחינוכם, וצריך להתפלל עמהם יחד? ודאי שהדברים אמורים כאשר כל סדר החיים הציבוריים בנוי לפי זמן התפילה כותיקין: המסחר מתחיל אחרי תפילת ותיקין, בתי הספר ותלמודי התורה פותחים שעריהם לפי זמן זה וכו'. כאשר כל הסביבה מתנהלת באורח חיים כזה, אזי מצוה על כל אדם לחנך את בניו לתפילה כותיקין. ככלל, כל חינוך חייב לקבל גיבוי מהסביבה. אי אפשר לחנך ילדים בניגוד לסביבה הקרובה שלהם . למשל, מוסד חינוכי המוסיף ימי לימוד במקצועות הקדש, כאשר בשאר מוסדות החינוך כבר יצאו הילדים לחופשה, יש בכך קושי רב, ולעיתים יצא שכרו בהפסדו. מפני שההרגשה אצל הילדים היא, שלימוד התורה "מקלקל" להם את החופשה. לכן, גם בשאלת זמן התפילה, קשה לחנך ילדים לתפילת ותיקין, אלא אם כן הם רוצים בכך מיוזמתם. בינתיים, השאר הידור מצוה זה לעת אשר יגדלו ילדיכם ויעמדו ברשות עצמם, אז תוכל למלא משאלות לבך ולהתפלל כרצונך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
