ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. האולם הגדול.
ב. משני צדדיו אולם קטן לתפילה ולתלמוד תורה המשמשים כבית מדרש ובהם ניתנים שיעורי תורה והרצאות תורניות ובאחד מהם נמצאת הספרייה של בית-הכנסת.
ג. הפרוזדור, ה"עזרה" בלשון הפוסקים, שממנו נכנסים לאולם הגדול. ולשני האולמות הקטנים לפני הכניסה לפרוזדור ישנו שטח מקורה ובו כיורים לנטילת ידיים, טבלות למודעות בענייני ציבור, כשרות, שיעורי תורה, זמני תפילות וכו'.
לפניו רחבה גדולה ששם מעמידים את הסוכה, עורכים חופות ומקדשים את הלבנה.
והנה זה איזה זמן שהציבור נוהג בחודשי הקיץ החמים לצאת את בית-הכנסת על כל אולמיו לרחבה ולהתפלל שם מנחה ומעריב. נשאלתי אם מותר לעשות כן?
תשובה: לפי שו"ת מהרי"ט (ח"ב, סי' ד') אין קדושת בית-הכנסת לחצר סביב בית-הכנסת, כמו כן לא לגן ופרדס ואצטבאות שמסביבו, אף-על-פי שהם פתוחים לבית-הכנסת. בעקבותיו הולכים ה"משנה ברורה" (סי' ק"ד, קנ"ד סק"ג) "וערוך השולחן" (שם סי' ז'). לפי זה גם לרחבה שלפני הכניסה לבית-הכנסת אין קדושת בית-הכנסת. ולכן אם יוצאים את האולם הגדול ואת שני אולמיו הקטנים והעזרה של בית-הכנסת ומתפללים ברחבה - הרי זה כאילו מתפללים מחוץ לבית-הכנסת. אבל היות שמתפללים ברחבה מחזירים את פניהם בתפילת שמונה עשרה לאותו הצד שאליו מחזירים את פניהם המתפללים בפנים בית-הכנסת כשמתפללים בתוכו - הרי זה דומה, לכאורה, למה שאמרו בגמרא (ברכות ו:) במתפלל אחורי בית-הכנסת ומחזיר פניו לבית-הכנסת, לית לן בה, ומותר לעשות ככה. אבל לאמיתו של דבר הם אינם דומים זה לזה. למתפלל מאחורי בית-הכנסת ומחזיר פניו לבית-הכנסת ישנם שני פירושים: א. הפתחים של בתי-כנסיות שלהם היו פתוחים בכותל מערבי ופונים כנגד ההיכל שעומד בכותל מזרח, ואחורי בית-הכנסת נקרא אותו צד שהפתחים פתוחים בו, דהיינו המערב. וכשמתפל אחורי בית-הכנסת נקרא רשע מפני שני דברים: האחד - מפני שכולם בפנים והוא בחוץ וכו'. ב. אחורי בית-הכנסת היינו אחורי כותל מזרחי שאין שם פתחים וכו'. לפירוש אחד אם פנו פונים כלפי מזרח ולפירוש אחר אם פניו פונים כלפי מערב לית לן בה. אבל לפי שתי הדעות שם עסקינן ביש קהל מתפללים בבית-הכנסת בשעה שהוא עומד מאחורי בית-הכנסת ומחזיר פניו לבית-הכנסת (יעויין ב"בית יוסף", לטור או"ח סי' צ', ד"ה ולא אחורי בית-הכנסת). ולכן אם העומד מאחורי בית- הכנסת ופניו כלפי בית-הכנסת מותר להתפלל ככה, מפני שכאילו הוא משתתף ומתפלל יחד עם ציבור המתפללים בתוך בית-הכנסת. לא כן הוא הדבר בשאלתנו. כאן אין ציבור מתפללים בתוך בית-הכנסת. כל ציבור המתפללים יצא מן האולם הגדול ומן שני האולמות הקטנים והעזרה לרחבה שלפני הכניסה של בית-הכנסת. ואילו הייתה לרחבה קדושת בית-הכנסת, כי אז אפשר היה להתיר לציבור לצאת את בית-הכנסת ולהתפלל ברחבה, כמו שנוהגים לפעמים לצאת את האולם הגדול ולהתפלל באולמות הקטנים של בית-הכנסת. אבל היות ולרחבה אין קדושת בית-הכנסת, ולכן המתפללים ברחבה נחשבים כאילו מתפללים מחוץ לבית-הכנסת. ואם כל הציבור נמצא ברחבה ובתוך בית-הכנסת אין מתפללים בציבור, אין זה מועיל כלל אם הציבור המתפלל ברחבה מחזיר פניו בשעת השמונה עשרה לאותו הצד שהציבור מחזיר את פניו בשעה שהוא מתפלל בתוך בית-הכנסת.
ואם ציבור המתפללים ברחבה נחשב כאילו הוא מתפלל לגמרי מחוץ לבית-הכנסת, הרי זה יכול להיות בכלל מה שאמר ריש לקיש כל מי שיש לו בית-הכנסת בעירו ואינו נכנס להתפלל, נקרא שכן רע (ברכות ח.). הדברים האלה נאמרו על יחיד, כדברי הרמב"ם (בהלכות תפילה פ"ח, ה"א): כל מי שיש לו בית-הכנסת בעירו ואינו מתפלל בו עם הציבור. [ומה נוראים הדברים שנכתבו ב"הנהגות צדיקים" (הנהגות ישרות מבעל ה"פלא יועץ", אות ט"ז): "אמרו רז"ל: מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע וגורם גלות לו ולבניו. כמה טורח צריך שיטרח האדם כדי שלא לקנות זה השם רע שכן רע של הקב"ה ושלא להיות גורם לו או לבניו להיות נודדים נעים ונדים רחמנא ליצלן מעונש כי קשה טילטולא"]. אז על אחת כמה וכמה שיכולים ליאמר על ציבור שיוצא כולו את בית-הכנסת ומתפלל מחוץ לבית-הכנסת!
ב"ברכי יוסף" (לשו"ע או"ח סי' צ', ס"ב) מעיר: "וכן המנהג הפשוט בתוככי ירושלים עיר-הקודש שהציבור מתפללין בבית-הכנסת במקום שאינו מקורה ורבנן דמתיבתא מתפללין מנחה ומעריב בחצרות בתי-המדרשות".
על זה יש להשיב כי שם עסקינן לא ברחבה הפתוחה משלושת צדדיה, כמו הרחבה שלפני בית-הכנסת המרכזי ב... אלא בחצרות פנימיות המוקפות מכל צדדיהן מקירות בית-הכנסת ובית-המדרש, כמו שראינו בירושלים בעיר-העתיקה לפני חורבנה על-ידי הירדנים. ולכן שם מותר לצאת את בית-הכנסת ואת בית-המדרש ולהתפלל בחצרות, מפני שלחצרות הפנימיות האלה המוקפות קירות בית-הכנסת או בית-המדרש יש קדושת בית-הכנסת ובית-המדרש, וזהו כאילו יוצאים מאולם אחד לשני שבתוך הבית-הכנסת. אבל בשאלתנו הדנה ביציאה של כל הציבור מן בית-הכנסת על כל אולמיו בכדי להתפלל ברחבה שלפני בית-הכנסת שאין בה קדושת בית-הכנסת, יש זילזול בבית-הכנסת הנטוש. ולכן הוריתי שאין להתפלל מנחה ומעריב ברחבה, אלא באחד מאולמי בית-הכנסת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











