ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - מצווה התורה על דרך המשפט הרצויה לנו. אך מדוע בפועל, אנו שופטים ונשפטים רק בערכאות הדנות לפי חוקי הגויים? בקשיים ובפתרונות בדרך לקירוב הציבור הישראלי לבתי הדין לדיני ממונות, תעסוק הקומה התורנית השבוע .
מחזון למציאות
הרב רצון ערוסי שליט"א - רבה של קריית-אונו וחבר מועצת הרה"ר לישראל
לפני למעלה מעשרים שנים יזמתי, כיו"ר תנועת "הליכות עם ישראל", ייסוד בתי-דין לממונות כדי לגרום לכך ששלומי אמוני ישראל יתדיינו רק בדין תורה. היוזמה עלתה לאחר שלצערנו, מדינת ישראל - מדינת העם היהודי, נולדה 'לידת עכוז', בלי שאימצה את המשפט הרשמי של העם היהודי - משפט התורה, אלא את משפטי העמים, והניסיונות לחבר את המערכת המשפטית הכללית למשפט התורה - כשלו.
ידענו כי לא בנקל נוכל לממש חזון זה, בגלל היהדות הלא-דתית השלטת במדינה, המנוכרת למשפט התורה, ובגין העובדה שהרבה משלומי אמוני ישראל אדישים לחזון זה. אך למרות ייסוד בתי-הדין, לצערנו, יוזמה זו אינה מתפתחת בתנופה הראויה. והשאלה היא כיצד ניתן להפוך אותה מחזון למציאות. נציין מספר גורמים לעיכוב במימוש היוזמה:
א. אין תשתית חוקית לבתי דין לממונות - המסגרת החוקית בה דנים בתי-הדין לענייני ממונות היא חוק הבוררות. במסגרת זו אין לדיינים סמכות בלי הסכמת בעלי הדין, סמכויות הבורר מוגבלות, והוא תלוי בבית המשפט המחוזי לצורך סעדי משנה כמו צו הבאת עדים וכיוצא בזה. הפתרון לכך הוא חוק בתי דין לממונות, בו יוקנו לבתי הדין סמכות שיפוט. חוק זה גם יסייע למערכת המשפט הכללי הקורסת מהעומס, וחובת המדינה למנוע מאזרחיה עינוי דין, וכן חובתה לספק שירותי משפט, בענייני ממונות, להבדיל מהדין הפלילי, לציבור גדול שמעוניין מבחינה דתית ומצפונית להתדיין בדין תורה. חוק זה גם ישמר את המשפט של עמנו, לאחר שמשפט התורה שימר אותנו כעם ריבוני במשך אלפי שנים בגלות.
יש לציין שבשנת תשס"א כתב לי ד"ר יוסי ביילין, שהיה אז שר המשפטים, שהוא תומך ביוזמה זו, משום שציבור יהודי דתי זכאי להתדיין בעניינים ממונים לפי השקפתו ומצפונו.
ב. אין תשתית תודעתית וערכית - הציבור הלא-דתי מנוכר, ולשלומי אמוני ישראל, אפילו מאלו שרואים במדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו, אין תודעה ערכית. מהם שיש להם דעה שלילית קדומה על בתי-הדין, בגלל שהם מזהים אותם עם בתי הדין הרבנים האזוריים.
הפתרון לבעיות אלו ולהחייאת משפט התורה הוא רב תחומי:
א. התייעלות - באופן ניהול הדיונים, ניהול לפי סדרי דין מפורסמים, דיון מאוזן ומעשי, פרסום כללי ראיות, חיוב בהוצאות, כללי חיוב בנסיבות של גרמא, בדומה לפעילות הפורום לבתי דין לממונות.
ב. פרסום ושינוי תדמיתי חיובי.
ג. חינוך ואימוץ תחיית משפט התורה כאידיאל להגשמה בימינו כדי לשמור על הזהות היהודית של עמנו ומדינתנו.
ד. גיוס כספים לצורך ייסודם והחזקתם של בתי הדין - בארץ ובעולם באופן פרטי, וכן תוך הקצאת משאבים כספיים מהמדינה לצורך בתי דין לממונות כצורך מגזרי, תוך קיום חובת המדינה למשפט הלאומי שלה.
ה. לימוד משפט התורה, מחקרו והפצתו בכל מוסדות החינוך - ביצוע מחקרים במשפט התורה בכל התחומים המודרניים האקטואליים והמעשיים, והפצתם כדי שהעם ידע את חשיבותו ואת יתרונו על המשפט הכללי.
ו. כל הצעת חוק או נושא הנדון בבית המשפט העליון, יבוררו על-ידי תלמידי חכמים שהם גם משפטנים בהשכלתם, ואלו יגישו חוות דעת על עמדת משפט התורה, כדי שישתכנעו בעליונות משפט התורה ובצורך לאמצו.
ז. הכשרת דיינים - הכשרה והתמקצעות של דיינים בעלי כושר לדיינות בתחומי דיני ממונות, נזיקין, מסחר, נדל"ן, חברות וכיוצא בזה, באופן שהדיין ידע גם את המציאות המודרנית, לרבות אופייה המשפטי.
ח. בימה לליבון סוגיות תקדימיות בקרב גדולי ישראל.
ט. התקנת תקנות - יסוד קהילות מאורגנות ורשומות עם תקנונים מושכלים, ועם מוסדות נבחרים, אסיפה כללית והנהלה, ותלמידי חכמים המנחים אותם. בהנחיית רבניהם הקהילות יתקינו לעצמם תקנות בדיני ממונות, ואלה ישמשו את בתי הדין הקהילתיים, ולאחר מכן יתפתח גם לרמות אזוריות וארציות.
י. פרסום פסקי דין של בתי הדין לממונות - בכמה רמות: תורנית - כדי שיתבררו בקרב חכמי משפט התורה, משפטית - כדי שהמשפטנים שרחוקים ממשפט התורה יוכלו להתוודע אל משנתו, ועממית - כדי שהמון העם יתוודע גם הוא אל משנתו.
יא. משפט התורה כמשפט לעם - מתוך הבנה כי משפט התורה אינו פועל רק ברמה של תרופה למחלה ופתרון לסכסוכים שכבר נתהוו, אלא כדפוסי התנהגות שמונעים עד כמה שאפשר סכסוכים משפטיים.
להקים בתי דינים ראויים!
הרב אהרן כ"ץ שליט"א - ראש כולל הלכה במכון הגבוה לתורה אוניברסיטת בר-אילן, ודיין בבית הדין 'גזית' ברמת גן.
בין שיטות המשפט שהיו נוהגות בעולם העתיק מיוחד הוא משפט התורה האלוקית, הנובע מהמקורות הדתיים של האומה הישראלית מחד, אך נטוע היטב בתוך עולם המעשה של חיי האומה של היחיד והקהילה מאידך. תפקידו היה להסדיר את המסגרת הכוללת של החברה הישראלית, ואת מערכת חיי הפרט בתוך הקהילה בדרכים משפטיות נאורות.
העובדה שבכל שנות הגלות לא נזקקה האומה להביא לידי ביטוי את המערכת הממלכתית של המשפט, לא מנע את הדיון בנושאים הפרטיים, ואלה הלכו והתפתחו באופן פעיל. וכך עסקו פוסקי ההלכה ודייני הקהילות במגוון הרחב של דיני המשפחה והיחסים בין חברי הקהילה. הספרות התורנית-הלכתית הכוללת את הפסיקה הנרחבת של בתי הדין השונים מעמידה בפנינו יכולת להעמיד משפט תורה מפואר הנותן תשובה לבעיות המתעוררות בענפים רבים ומגוונים של המשפט הפרטי והקהילתי.
בכל פעם שעולה לדיון שאלת השיפוט בבתי הדין הפועלים על פי משפט התורה מתעוררת בכל עוזה הקהילה המשפטית במדינה, כאשר התקשורת משמשת לה לפה ולשופר גדול. תמיד עולות סיסמאות הצועקות על העוול הקיים לכאורה במשפט העברי, כלפי העני, כלפי נשים וכלפי קבוצות אחרות. כל הצעקה הזו לא מתעוררת אלא בגלל בורות מוחלטת ואי הכרה בסיסית של המשפט התלמודי וההלכתי על מקורותיו המגוונים, שיש בהם כדי לתת פתרון כמעט לכל בעיה מתחדשת תוך קיומם של כללי הצדק הטבעי ושמירת הזכויות של כל פרט בתוך הקהילה, וטבעה של הבורות שהיא גוררת שנאה ומשטמה.
כל מי שמכיר את עבודתם של בתי הדין הפועלים על פי משפט התורה יודע שמדובר על מערכת מפוארת של דינים וסדרי דין שכאשר הם מוקפדים ביותר, יכולים לשמש לשם ותהילה לכל מערכת שיפוטית. למעשה מצויים ב'ארסנל' של בית הדין פתרונות מעשיים לכל אחת מן הבעיות שהוזכרו, כולל לשאלות של גרמא בנזיקין, דרכי הקניינים של תורה וחז"ל, דיני שטרות של חכמים ואף להלכות ירושה ונחלות.
על מנת שמערכת כזו תוכל לתפקד כראוי צריך שיתקיימו בה מספר תנאי יסוד: שיהיו מספיק דיינים תלמידי חכמים, נבונים וצדיקים, אוהבי אמת, שונאי בצע ודורשי שלום. ב"ה הדור שלנו משופע בלומדי ויודעי תורה רבים המסוגלים לעמוד בתנאים הללו. וכן צריך גם שישמור הדיין מכל משמר על כללי סדר הדין הראויים, ועל השוואה מוחלטת של בעלי הדין שלפניו.
בשנים האחרונות הוקמו בצד בתי הדין של הרבנות הראשית בתי דינים לדיני ממונות, שבהם מתקיימים כל התנאים המאפשרים דיון יעיל ומהיר על ידי דיינים מוסמכים הפוסקים על פי דת תורתנו הקדושה. אחת המסגרות שעושה רבות למען הקמתם של בתי הדין הללו ובהצלחה גדולה קשורה לשיתוף הפעולה שבין בתי הדין של 'גזית' ו'ארץ חמדה'. בתי הדין פועלים בשקיפות מלאה, תוך רישום מסודר של מהלך הדיונים וכתיבת פסקי דין מפורטים הכתובים בסגנון השווה לכל נפש. בתי הדין הללו הפועלים בסמכות חוק הבוררות והפוסקים על פי תורת ישראל והמשפט העברי, מאפשרים שילוב מעולה וחוקי של תורת ישראל בתוך חייה הדינמיים של המדינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
