ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
זאת לדעת, אין לדון את דברי החסידות במבט ראשון, שטחי, כי לפעמים מעשה מסוים נראה במבט ראשון טוב, הוא נראה כמעשה חסידות מובחר ובעצם תולדותיו רעות מאוד. הנה לדוגמא, גדליה בן אחיקם שהופקד על שארית ישראל בארץ בזמן חורבן בית ראשון, כאשר באו וסיפרו לו שישמעאל בן נתניה זומם להכותו נפש, לא האמין להם מפני רוב חסידותו. הוא לא רצה לקבל לשון הרע, וכאשר בא אליו יוחנן בן קרח ואמר לו: תן לי רשות להרוג את ישמעאל הזומם להרגך. אמר לו גדליה: "אל תעשה את הדבר הזה, שקר אתה דובר אל ישמעאל" (ירמיהו מ, טז). ומה הייתה התוצאה של חסידות זו, שלא האמין? שהוא עצמו נהרג ונתפזרו ישראל וכבתה הגחלת הנשארה, והכתוב יחס אליו את האשמה על האנשים שנהרגו - כאילו הוא הרגם. הווי אומר: צריך לשקול נכון את המעשים, לא להפריז בחסידות ולא למעט בחסידות.
הרמח"ל אומר: לא יוכל איש להצליח במשקל הנכון של החסידות, אלא בשלושה דברים:
א. שיהיה ליבו ישר שבלבבות, שלא תהיה פנייתו אלא לעשות נחת רוח לפניו, ולא לשום כוונה אחרת.
ב. שיהיה מעיין על מעשיו עיון גדול, וישתדל לתקנם בכיוון הזה.
ג. שיהיה משליך יהבו על ה' ואז יזכה לסייעתא דשמיא. "אשרי אדם עוז לו כך... לא ימנע טוב להולכים בתמים" (תהילים פ"ד ו', י"ב).
אבל אם יחסר לאדם אחד משלושת התנאים הללו, לא יגיע אל השלימות וקרוב ליפול. אם הכוונה לא תהיה טהורה ומבוחרת, או אם יתרשל מן העיון והבדיקה של הדברים ותוצאותיהם, או אם לא יתלה בטחונו בקונו - קשה לו שלא ליפול. אך אם שלושתם ישמור כראוי: תמימות המחשבה, עיון וביטחון, אז ילך בטח באמת ולא יאונה לו כל רע. כמו שאמרה חנה בנבואתה: "רגלי חסידיו ישמור". וכך אמר דוד: "ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו" (תהילים ל"ז, כ"ח). נמצא שבכל מעשה יש לעיין מה יהיו תולדותיו, והוא מה שאמר רבי יוחנן: ענוותנותו של זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגלתנו לבין האומות". באותו מעשה של קמצא ובר קמצא שהלך והלשין למלכות שישראל מורדים בהם, וראיה שישלחו להם קרבן להקריב בביהמ"ק והם לא יקריבו אותו. שלחו איתו קרבן ועשה בו מום שבעיני הגוים אינו נחשב למום ובדיני ישראל זה מום. חשבו חכמים להקריב אותו משום שלום מלכות, אמר להם זכריה: "יאמרו: בעלי מומים - קרבין". רצו להרוג את השליח שלא יחזור להלשין, אמר רבי זכריה: "יאמרו: מטיל מום בקדשים - יהרג". ועל זה חרב הבית. צדיקות שלא במקומה, שאינה צופה את התוצאות של המעשים, זו אינה צדיקות ואינה חסידות. לאמור: לחסידות אמיתית דרישה בחינה מדוקדקת של המעשים ותוצאותיהם בנוסף לכוונה הטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
