ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
1. ביום זה מתענים תענית אסתר כבכל שנה.
2 . מעות זכר למחצית השקל נותנים השנה גם בירושלים ביום התענית לפני מנחה.
יום שישי י"ד אדר
1 . לובשים בגדי שבת ביום י"ג לפנות ערב, וכן למחרת לכבוד קריאת המגילה.
2 . אין אומרים בו על הנסים לא בתפילה ולא בברכת המזון, ואם אמר אין מחזירין אותו.
3. יש להקפיד השנה לכתחילה לקרוא את המגילה בצבור (כיון שהקריאה לא בזמנה, ובדיעבד יש מתירים לברך על המגילה ביחיד). לכן לכתחילה תבואנה גם הנשים לביה"כ לשמוע מקרא מגילה בצבור, ולא כבכל שנה שהרבה שומעות בבתיהן. מנין נשים נחשב כצבור לענין קריאת המגילה.
4 . בלילה לאחר קריאת המגילה והברכה אומרים "אשר הניא" ו"שושנת יעקב", וגם "ואתה קדוש" כמידי שנה בשנה.
5 . פוקדים איש את רעהו בברכת פורים שמח. (הגרי"ח זוננפלד זצ"ל).
6 . בשחרית אין אומרים תחנון, ואין קוראין בתורה.
7 . קוראין את המגילה בברכותיה בצבור לפני אשרי, ואומרים "שושנת יעקב". ויש לכוון ב"שהחינו" גם על מתנות לאביונים שיקיימו היום, ועל הסעודה ומשלוח מנות שיקיימו ביום ראשון .
8 . אחר התפילה נותנים "מתנות לאביונים" לכל הפושט יד כמו בפורים שבכל שנה.
מעיקר הדין אין נוהגים ביום זה משלוח מנות וסעודת פורים . אולם מרבים קצת בסעודה כמו בכל שנה בי"ד בירושלים, (ונוסף על זה, שיש מחמירים לקיים בו סעודת פורים, ומשלוח מנות, לדעת הי"א במאירי).
9 . נהגו שלא לעשות בפורים מלאכה. ולכאורה השנה שיום שישי (י"ד בו) הוא לא בזמנו מותר במלאכה, והרב שריה דבליצקי שליט"א מביא שהמנהג בירושלים שלא לעשות מלאכה ביום זה.
יום שבת ט"ו אדר
1 . אומרים כל סדר קבלת שבת כמו בכל שבת.
2 . אומרים "על הנסים" בתפילות ובברכת המזון.
3 . אין קוראין את המגילה היום גזירה שמא יעבירנה ד' אמות ברה"ר.
4 . המאירי חידש שמי שאין לו מגילה קורא את ההלל, שקריאת המגילה באה במקום הלל (סוף פ"א דמגילה). ולפי דבריו נראה שבשבת שאין קוראין את המגילה יאמרו הלל במקום מקרא מגילה. ולמעשה לא נוהגים כן, ע"פ חתם סופר או"ח סי' קצ"ב.
5 . לגבי קטן שהגדיל בט"ו- אדר שחל בשבת, דעת הגרי"ח זוננפלד זצ"ל שיש לחייבו לקרוא בשבת לקרוא מגילה, דמילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן. ודעת הגרי"מ טוקצ'נסקי זצ"ל, אין בשום מקרה לקרוא מגילה, שחכמים הפקיעו חיוב קריאת המגילה לגמרי ביום השבת.
6 . רוב הפוסקים מתירים לקרוא במגילה כשרה לשם למוד, כיון שמותר לטלטל את המגילה, והפר"ח אוסר.
7. בשבת בבקר מוציאין שני ספרי תורה באחד קוראין בפרשת השבוע תצווה , ובשני קורא "ויבא עמלק" ומפטירין "פקדתי".
8 . סעודות שבת ראוי להוסיף תבשיל מיוחד לכבוד פורים, (אע"פ שלרוב הפוסקים נוהג דין סעודת פורים רק למחרת ביום ראשון), כדי לצאת ידי חובת הרא"ה שסובר שהסעודה נוהגת בשבת, וכן פסק המהרלב"ח. ועוד משום שמחת פורים שזמנו בשבת.
יום ראשון ט"ז אדר
1 . אין אומרים "על הנסים" בתפילות ובברכת המזון.
2 . בתפילות היום אין אומרים תחנון ולמנצח.
3 . לובשים בגדי שבת כל יום ראשון ופוקדים איש את רעהו בשמחה ובלשון פורים שמח משום סעודת פורים (הגרי"ח זוננפלד זצ"ל).
4 . היום חייבים במצות משלוח מנות (אין שולחים מנות לאבל, במיוחד בשנה זו די"א שכל דיני אבלות נוהגים בו).
5 . יום זה הוא יום משתה ושמחה ומקיימים בו סעודת פורים, ולבסומי בפוריא. ואסור בהספד ותענית.
בברכת המזון - אין אומרים "על הנסים". וראוי לומר בסעודה שירים ותשבחות, על פי השאילתות ס"ז "שמחויבים בית ישראל ליכל ולמשתי בפוריא ואודיי ושבוחי קמי שמיא על כל ניסא דעבד לן" משמע שההודאה על הנס היא חלק מהסעודה, ובמיוחד כאן שאין אומרים "על הנסים".
6 . יום זה מותר בעשית מלאכה ויש שאמרו שטוב שלא לעשות מלאכה מחצות היום והלאה שהוא זמן הסעודה.
7 . למנהגנו שאין אבלות (שבעה) בפורים, נסתפקו הפוסקים האחרונים אם ביום ט"ז נוהגת אבלות, (תלוי בחקירה: אם יום ט"ז תשלומים של ט"ו לכל דבר, או שרק את מצות הסעודה מקיימים בו).
הערה כללית: לענין הנוסעים ממקום למקום, מירושלים דמוקפין לעיירות פרזים ולהפך, בשנה זו שפורים של ירושלים חל בשבת, כדי לקבל דיני בן ירושלים, הקובע הוא גם השנה, אם הוא רוצה להיות בשבת בירושלים, למרות שהלכות היום מתפצלות לשלושה ימים, ונקרא פורים המשולש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
