עבד משכיל

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
חיי שרה

קטגוריה משנית

434

14 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרשת שליחותו של אליעזר למצוא אשה ליצחק כתובה בתורה באריכות רבה וחוזרת על עצמה פעמיים, פעם אחת בזמן התרחשות האירועים, השליחות וכל הקשור בה, השבועה והתנאי שהתנה עמו אברהם, והאופן שאליעזר ביצע את השליחות בזריזות ובנחישות, כיצד התפלל להצלחת השליחות, כיצד עשה סימן כדי לדעת אם זו הנערה המיועדת, ועד שהגיע לבית בתואל ולבן והצליח לשכנע אותם לתת את רבקה אשה לבן אדונו, ופעם שניה מפיו של אליעזר שמספר למשפחת בתואל ולבן את הדברים האלו, ונשאלת השאלה, מדוע התורה מאריכה כל כך בספור הדברים וחוזרת עליהם, בעוד שדרכה של התורה לקצר בדבריה וכל מילה ומילה בה שקולה ומדודה, וכל יתור בא לחדש ממנו דבר?
חז"ל עומדים על כך ולומדים מכאן מסר חשוב:
(בראשית רבה פרשה ס סימן ח): "א"ר אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר טמא הטמא.
ר"א בן יוסי אומר זה וזה, ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו, א"ר אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בר"י אמר זה וזה".
מוטל עלינו להתבונן ולמצוא את יופייה של שיחת עבדי אבות שחשובה אף יותר מתורה של בנים, שלכן נכון להאריך בה כמו בפרשה שלנו.
א. החסד המופלג של רבקה.
אפשר היה לומר, שיופיה של הפרשה הוא בגילוי מידותיה הטובות של רבקה, שהיו בדרגה בלתי מצויה ומעוררת השתאות. הנה אליעזר מבקש מרבקה "השקיני מעט מים מכדך", אבל היא לא מסתפקת בכך אלא משקה אותו כפי צורכו, ואח"כ מציעה להשקות את הגמלים, בדיוק כפי שאליעזר התנה בסימן שעשה, והיא הוסיפה יותר מזה להשקותם עד שכילו לשתות, וכידוע הגמלים נקראים "ספינת המדבר", מפני שהם מסוגלים לאגור מים בבטנם, ואעפ"כ היא השקיעה מאמץ כביר להשקותם, ואת כל זה היא עושה בזריזות בריצה, ואינה באה בטרוניה לאליעזר שעומד מן הצד ואינו עוזר לה כמתחייב "עזוב תעזוב עמו", יתרה מזאת, אליעזר מבקש ממנה "הטי נא כדך ואשתה", ואינו מציע לה לקחת בעצמו את הכד מעל שכמה, והיא נעתרת לבקשתו ומוסיפה כהנה וכהנה.
"והָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְקֹוָ֛ק דַּרְכּ֖וֹ אִם־לֹֽא" ממה היה האיש משתאה? מפשט הכתוב ומהמדרש אם הסימן שלו יצליח ויוכיח שהיא האשה המיועדת ליצחק והיא ממשפחת אברהם "היה שותק לפי שלא היה יודע אם אותה אשה שאמרה לו גם לגמליך אשאב אם היא ממשפחת אברהם, ועל זה נפלה מחשבה בלבו, לכך נאמר מחריש".
אולם אפשר שהיה משתאה מעצם המציאות שמתגלה לעיניו, נערה שמוכנה לעשות חסד בלי גבול ומידה, באופן שאינו מצוי בעולם, וכך פירש רש"י: "וירוץ לקראתה - לקראת מעשיה הטובים".
ויפה שיחה כזאת שעוסקת בחסד של האימהות שלנו מהלכותיה של תורה, משום שתכלית התורה "תשובה ומעשים טובים" 1 .
דגל מחנה אפרים 2 מוסיף חידוש: "או ירמוז בדברים אלו יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, היינו שיש הוכחה שהיה יפה בעיני המקום ברוך הוא שיחתן של עבדי אבות, וההוכחה היא מתורתן של בנים, היינו שאנו רואים שה' יתברך עשה מסיפורי דבריו תורה לבניו הידידים וכתב זה בתורתו לפניו ונתהוה מסיפוריו תורה הקדושה מזה מוכח שיפה שיחתן לפני המקום ברוך הוא והבן".
שיחתן של עבדי אבות ומעשיהם הטובים נכתבו בתורה הקדושה, וקבלו קדושת ספר תורה, והפכו להיות נצח, ומזה גופא אפשר ללמוד שיכול אדם לקדש עצמו במעשיו ושיחתו שיהיה כתורתם של בנים, מכאן אפשר ללמוד כמה חשובים המעשים הטובים שאנו עושים שהם עצמם הופכים להיות תורה.
ב. מסירותו של אליעזר לשליחותו
אולם מלשון המדרש משמע שיופיה של הפרשה הוא מעשיו של אליעזר עבד אברהם, וכך מפורש במדרש: "יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב", "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים", " פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה ".
עצם העובדה שאברהם אבינו סמך על אליעזר עבדו, והטיל עליו שליחות גורלית כזאת למצוא אשה לבנו, יש בה כדי להוכיח את ההערכה שהייתה לאברהם כלפיו, וכך היה יכול לסמוך על בחירת האשה שימצא ראויה ליצחק, וזאת מבלי שיצחק יראנה, והייתה לו הרשות לקדשה ולתת לה מתנות נישואין 3 .
נאמר "וְכָל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ", רש"י "כל טוב אדוניו בידו - שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו, כדי שיקפצו לשלוח לו בתם". ואפשר לפרש ולומר שכל טוב אדוניו בידו הוא יצחק בעצמו, שכביכול אברהם מסר את כל טובו ואהבתו את יצחק בידיו של אליעזר בכך שסמך עליו לבחור לו אשה.
ואכן אליעזר היה ראוי לאמון הזה של אברהם. והוא בצע את השליחות בנחישות בזריזות ללא כל שהיה, ולא בכדי זכה שקפצה לו הדרך, כמו שדרשו חז"ל "ואבא היום אל העין" "היום יצאתי והיום באתי", וחזקה שהדרך אינה קופצת אלא מי שמשתוקק לכך שרוצה למלא את שליחותו במהרה.
איזו תפילה עוצמתית התפלל שיצליח בשליחותו: "וַיֹּאמַ֓ר׀ יְקֹוָ֗ק אֱ-לֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם", וחז"ל משווים אותה לתפילת אברהם, (בר"ר פרשה ס סימן ב): " 'ובתוך אחים יחלק נחלה' - בתוך ישראל, מה אלו מזכירין זכות אבות אף זה מזכיר", והוא נענה בתפילתו כמו שנענה אברהם אבינו.
וכך במדרש (בר"ר פרשה ס סימן א): "(ישעיה נ) מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו - מי בכם ירא ה' - זה אליעזר, שומע בקול עבדו, בקול אברהם שהיה עבד להקב"ה שנא' (בראשית כו) בעבור אברהם עבדי, אשר הלך חשכים, בשעה שהלך להביא את רבקה ואין נוגה לו, ומי היה מאיר לו הקדוש ברוך הוא היה מאיר לו בזיקים ובברקים, יבטח בשם ה' וישען בא-להיו, ויאמר ה' א-להי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום".
אליעזר יזם סימן שלפיו יכריע אם האשה שימצא היא המיועדת ליצחק, והוא כל כך בטח בסימן הזה שהיה מוכן להכריע על פיו שזו האשה המיועדת, עד כדי כך שנתן לה את מתנות החתונה לפני ששאל אותה "בת מי את", דבר שנראה כ"ניחוש" שאסור (ולהלן יבואר). ולכן חז"ל אמרו על אליעזר שסימן זה "שאל שלא כהוגן", כי מי ערב שיועיל לזהות את האשה המיועדת, למרות זאת הקב"ה ענה לו כהוגן והצליח את דרכו במבחן הסימן שנתן, וכל זה מלמד עד כמה האמין שהקב"ה יצליח דרכו בשליחות חשובה זו למצוא אשה ליצחק, ובגלל שעשה זאת מתוך אמונה גדולה בקב"ה, בוחן כליות ולב נתן לו את בקשתו.
התורה חוזרת ומספרת שוב את ספור הדברים שהתרחשו מפיו של אליעזר למשפחת בתואל ולבן, ולפי הכלל שכל פרשה שנשנית בתורה לצורך חידוש שנוסף בה נשנית, המפרשים דייקו את השינויים שבחזרה וחפשו את מה שבאו לחדש. יש שלמדו מהשינויים בספור את אומנות השכנוע של אליעזר, למשל הוא מדגיש בפניהם שאברהם הורה לו לקחת אשה ממשפחתו, דבר שאינו נזכר במינוי של אברהם, כמו כן הוא מספר להם, שנתן לרבקה את המתנות לאחר ששאל אותה בת מי היא ולא לפני כן כפי שמסופר בשעת מעשה, כדי שלא יחשבו אותו לבלתי אחראי שמפזר מתנות ללא סיבה מוצדקת. כמו כן אליעזר מציין שהכנעני יושב בארצו, ולא כפי שאברהם אומר שהוא יושב בקרבו, כדי שלא לעורר אצלם טרוניה על כך שאברהם חושב שארץ כנען היא ארצו, וכך בסופו של דבר הצליח לשכנע את משפחת רבקה לתת אותה ליצחק עד שיצאה מהם הקריאה "מֵיְקֹוָ֖ק יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ־טֽוֹב". ולאפשר לה ללכת אתו לארצו של אברהם לארץ כנען.
מכל זה אנו לומדים את נחישותו של אליעזר לבצע את השליחות של אברהם במסירות ובנאמנות רבה, ובכוח השכנוע שלו הביא להצלחת השליחות, ובגלל כל זה התורה קוראת לאליעזר בכל הספור הזה "העבד" או "האיש" והוא לא נזכר בשמו, כדי להדגיש את העובדה שאליעזר ביטל עצמו לאברהם, ורצה למלא את שליחותו בנאמנות.
וזו היא יופיה של שיחתן של עבדי אבות, שמלמדת על אמונתו של אליעזר בקב"ה, אמונתו בקיום ההבטחה לאברהם להמשך המסורת שלו דרך יצחק, וקיום השליחות שלו בשלימות.
ג. הניחוש שעשה אליעזר
חז"ל ראו בסימן שעשה אליעזר "ניחוש", כי איך החליט שרבקה היא האשה המיועדת ליצחק על סמך סימן זה בלבד בלא בדיקה מעמיקה בשאר תכונותיה, ומבלי לבדוק בת מי היא, ואם תסכים ללכת אחריו. ולקחו מעשה זה כדוגמה ואב טיפוס לניחוש האסור, וכך אמרו (חולין דף צה עמוד ב): "והאמר רב: כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול אינו נחש!"
הראשונים התקשו בדבר איך אליעזר ניחש? והתירוצים שנאמרו עדין טעונים הסבר.
א. תוספות שם מתרץ שזה לא היה ניחוש "וי"ל דההוא תנא סבר שלא נתן לה הצמידים עד שהגידה לו בת מי היא ואף על גב דכתיב (בראשית כד) ויקח האיש נזם זהב וגו' והדר כתיב ויאמר בת מי את אין מוקדם ומאוחר בתורה וכן מוכח כשספר דכתיב ואשאל אותה ואומר בת מי את".
אולם עדין קשה, מנין לו שהאשה תסכים ללכת אחריו, ואיך הקדים את נתינת המתנות לברור הזה הרי זה כניחוש? ומאידך קשה אם אליעזר לא ניחש איך למדו ממנו מה זה ניחוש שאסור וא"כ נשאר ניחוש?
ב. רמב"ם (פי"א מהל' ע"ז ה"ד) הביא את הגמ' כלשונה: "המשים לעצמו סימנים, אם יארע לי כך וכך - אעשה דבר פלוני, ואם לא יארע - לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם, וכל כיוצא בדברים האלו הכל אסור, וכל העושה מעשה - מפני דבר מדברים אלו, לוקה".
לפי זה לכאורה אליעזר עשה איסור, וקשה מאד לומר כן כי איך הקב"ה סייע בידו לבחור אשה בדרך אסורה לנו?
ג. ראב"ד הקשה על הרמב"ם והשיג עליו בחריפות, וז"ל "א"א, זהו שיבוש גדול, שהרי דבר זה מותר ומותר הוא, ואולי הטעהו הלשון שראה "כל נחש שאינו כאליעזר ויונתן, אינו נחש", והוא סבר שלענין איסור נאמר, ולא היא, אלא הכי קאמר, אינו ראוי לסמוך עליו, ואיך חשב על הצדיקים כמותם עבירה זו, ואי הוה אינהו, הוו מפקי פולסי דנורא לאפי' עכ"ל".
ועדין קשה לפי הראב"ד מדוע אליעזר סמך על הניחוש אם אי אפשר לסמוך עליו?
ד. כסף משנה שם תירץ שני תירוצים. אחד: שהרמב"ם סובר שבן נח מותר בניחוש, דלא כהראב"ד שסובר כמ"ד שבן נח מוזהר על הניחוש והכישוף.
אולם קשה שבחירת רבקה תעשה באופן האסור על ישראל?
תירוץ שני בשם הר"ן בחידושיו: ניחוש שיש בו איזה סברא והגיון אינו ניחוש ומותר, ואליעזר בחן את רבקה באופן הגיוני אם יש בה מידת החסד, ומצא שהיא ראויה להיות אשתו של יצחק. ובמקרה כזה אינו ניחוש ומותר.
גם תירוץ זה קשה ממה נפשך, אם זה לא ניחוש אסור איך הגמ' לומדת מאליעזר מה זה ניחוש? ומאידך, הבחינה ההגיונית של רבקה מוכיחה שהיא בעלת חסד, אבל אינה מוכיחה שהיא צנועה? ואולי לזה רמזו חז"ל שאמרו שאליעזר תבע שלא כהוגן "אלו יצאה אמה אחת והשקתו היה משיאה לבן אדונו, אתמהא, וזימן לו הקדוש ברוך הוא כהוגן" 4 , כי שפחה בהפקרה ניחא לה ואינה צנועה. ועוד שבחינה זו אינה מוכיחה שהיא ממשפחת אברהם, ואינה מוכיחה אם רבקה תסכים ללכת אחריו, ואם כן זה נשאר ניחוש.
לסיכום, ממה נפשך הפתרון לשאלת הניחוש קשה, כי אם עשה ניחוש אסור איך תורה מזכירה את זה באופן חיובי, וגם חז"ל משבחים את אליעזר על כך, ואם זה לא נחשב לניחוש איך הגמ' לומדת מזה הלכות ניחוש ואומרת ש"כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם אינו נחש"?
נלע"ד ליישב כך: מה שעשה אליעזר היה ניחוש שבדרך כלל אסור, כי גם אם יש הגיון בבחינה שעשה לרבקה בענין החסד, אין זה הוכחה שהיא ממשפחתו של אברהם ושתסכים ללכת עמו לארצו, ולכן אפשר ללמוד מכאן מהו ניחוש שאסור. אולם למעלתו הרוחנית של אליעזר היה מותר לנחש, מפני שהוא היה מלומד בניסים, הוא זכה לקפיצת הדרך, הוא ראה שהמים עולים לקראתה של רבקה, ונוכח לראות שהיא עומדת בחינה שעשה לה מעל ומעבר לכל ציפיות, הוא הרגיש שמלאכו של אברהם מלווה אותו ומצליח דרכו, ולכן די לאליעזר להיווכח בבחינה שעשה שהצליחה בדרך מופלאה ביותר, שגם שאר הדרישות החשובות יימצאו באותה הנערה.
ונראה שיש ללמוד מכאן על כל שידוך שצריכים הצדדים לבחון אותו אם הוא מתאים להם, אבל להגיע לחקר האמת המוחלטת אם הם מתאימים אי אפשר בשלב זה של הקשר ביניהם, והם צריכים לסמוך על הקב"ה שאם מה שהם רואים ומרגישים מתאים גם שאר הדברים יהיו כן. ובכל שידוך יש בת קול שמכרזת בת פלוני לפלוני, ונשמעת הקריאה "מה' יצא הדבר", וצריכים להתמלא באומץ להחליט מתוך אמונה בקב"ה ואין זה "ניחוש" אסור.
כל המהלך הזה מצטרף למעלתו של אליעזר שחי חיי אמונה בקב"ה ובהבטחתו לאברהם, ומכח זה ניחש והקב"ה סייע בידו וענה לו כהוגן שימצא מה שבקש.
ד. אין ארור מתדבק בברוך
יחד עם זאת, חז"ל מגלים לנו שלאליעזר הייתה נגיעה אישית לא למלא את השליחות בגלל שהייתה לו בת והוא השתוקק להתחתן עם אברהם ולתת את בתו אשה ליצחק, ומשתמשים בלשון חריפה כנגדו: (בראשית רבה פרשה נט סימן ט): "ויאמר אליו העבד הה"ד (הושע יב) 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב', כנען - זה אליעזר, בידו מאזני מרמה, שהיה יושב ומשקיל את בתו ראויה היא או אינה ראויה, לעשוק אהב, לעשוק אהובו של עולם זה יצחק אמר אולי לא תאבה ואתן לו את בתי, א"ל אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך".
וכך מדייק רש"י מהכתיב החסר: "אלי לא תלך האשה - אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך".
למעשה מעצם העובדה שאליעזר מעלה שאלה כזאת, ניתן היה לדייק שיש לו איזה מניע אישי, כי איך הוא מפקפק בהצלחת השליחות, ואברהם אומר לו "ה' אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך". זאת ועוד, אם יש חשש שלא יצליח מתאימה יותר המילה "פן", "אולי" יש לה משמעות של "הלוואי" שכך יהיה.
יש שואלים מדוע הכתיב החסר מופיע רק בפעם השניה כשאליעזר מספר זאת ללבן, ולא בפעם הראשונה כשהאירוע מתרחש? רבי יצחק מווארקא עונה בדרך מליצה, כאשר ראה אליעזר את בתואל ולבן "המחותנים", אזי התעוררה בלבו השאלה מדוע הוא לא טוב מהם"!? 5
אולם לכאורה יש קושי גדול להבין את הדחיה הזאת שדוחה אברהם את אליעזר, מטעם שאליעזר הוא ארור, האם באמת אליעזר הצדיק שהתגלה עם כל המעלות שהזכרנו לעיל היה כל כך ארור ולא ראוי להתחתן עם אברהם, עד שאפילו מחשבה כזאת שעלתה בלבו הייתה פסולה "לעשוק אהב", והאם אליעזר גרוע יותר מבתואל ולבן שהיו עובדי ע"ז, ולבן הוא זה ש"בקש לעקור את הכל". ובמיוחד קשה להבין את התשובה של אברהם לאליעזר "אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך" איך אפשר לקרוא לאליעזר הצדיק ארור?
ה. מי הוא אליעזר
נאמר בפרק כד פסוק ב: וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי:
ודרשו חז"ל (בר"ר פרשה נט סימן ח): "זקן ביתו - שהיה זיו איקונין שלו דומה לו, המושל בכל אשר לו - שהיה שליט ביצרו כמותו".
שם (פרשה ס סימן ז): "ויאמר בא ברוך ה', שהיה סבור בו שהוא אברהם, שהיה קלסתר פניו דומה לו".
איך זה שקלסתר פניו של אליעזר דומה לשל אברהם הרי לא היה בנו, אולם אליעזר כ"כ רצה להידמות אליו ברוחניות עד שכל הנהגותיו היו כמותו, וכנראה גם התלבש כמותו עד שנעשה דומה לו.
עוד אמרו על אליעזר (יומא דף כח עמוד ב): "אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו, אמר רבי אלעזר: שמושל בתורת רבו. הוא דמשק אליעזר - אמר רבי אלעזר: שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים".
אם כן אליעזר ידע כל מה שאברהם למד והוא לימד את תורת אברהם לאחרים, והיה שותף מלא להפצת תורת האמונה ותורת החסד של אברהם.
סנהדרין דף צה עמוד א: "תנו רבנן: שלשה קפצה להם הארץ: אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו, ואבישי בן צרויה. אבישי בן צרויה - הא דאמרן. אליעזר עבד אברהם - דכתיב 'ואבא היום אל העין', למימרא דההוא יומא נפק".
אליעזר הגיע לדרגה שמתי מעט מגיעים אליה שקפצה לו הדרך.
ובמלחמת אברהם נגד ארבעת המלכים, הוא היה הלוחם הגדול, וכך במדרש תנחומא סימן טז: "ד"א וירק את חניכיו, אין וירק אלא שהוריקן בדברים, כמו שכתוב בתורה מי האיש הירא ורך הלבב (דברים כ ח), כך עשה אברהם, אמר להם למלחמה אנו יוצאין, מי שיש בידו עבירות, וירא ממעשיו, אל יצא עמנו, כששמעו כך כל מי שהיה יודע בלבו שחטא היה מתירא ולא היה יוצא וחזרו להם, ולא נשאר עמו כי אם אליעזר בלבד, באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא, הניחו אותך הכל, ולא נשאר עמך כי אם אליעזר בלבד, חייך שאני נותן בו כח של שלש מאות ושמונה עשר, שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות, מנין ספור אליעזר בגימטריא שלש מאות ושמונה עשר".
נמצא שהוא לבדו נלחם וניצח את ארבעת המלכים שניצחו את החמישה מלכים וגבר עליהם.
ולפי כל זה מתחזקת התמיה על תשובתו של אברהם לאליעזר שהוא ארור ולכן אינו יכול להתחתן עמו, וכי אפשר לקרוא לאליעזר ארור אחר כל גדלותו הנזכרת?
ועוד יותר מדהים לראות שאליעזר לא רק שלא עוזב את אברהם אלא הוא מתמסר ביתר שאת לבצוע השליחות הזאת למצוא אשה ליצחק! האם אין זו דרגה גבוהה מאד של צדקות שמי ישווה לה.
ו. הארור הפך לברוך
לפי חז"ל מוצאו של אליעזר בא מכנען, ויתרה מזאת, מובא שהוא היה עבדו של נמרוד שורש הטומאה והכפירה, שהקים את מגדל בבל וזרק את אברהם אבינו לכבשן האש בגלל שלא הודה לו. אולם לאחר שאברהם ניצל בנס, התקיים בו "גם אויביו ישלים עמו" וכולם נתנו לו מתנות 6 , וכך מובא בפרקי דרבי אליעזר פרק טז:
"זְקַן בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה עַבְדּוֹ אֱלִיעֶזֶר. וּמֵאַיִן הָיָה עַבְדּוֹ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵאוּר כַּשְׂדִּים עָמְדוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְנָתְנוּ לוֹ מַתָּנוֹת, וְעָמַד נִמְרוֹד וְכָתַב אֶת עַבְדּוֹ אֱלִיעֶזֶר לְאַבְרָהָם. וּכְשֶׁגָּמַל חֶסֶד עִם יִצְחָק בְּנוֹ הוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת".
ואם כן אליעזר בא מכנען, והיה במקורו במקום שיא הטומאה צמוד כעבד לנמרוד, ואיזה מהפך הוא עבר, לאחר שיהיה עבד אברהם, הוא נעשה אצלו דולה ומשקה מתורתו של רבו, ועבדו הנאמן שאברהם סמך עליו בכל, ובסופו של דבר הארור שבו הפך לברוך, כפי שמובא בבב"ר פר' ס סימן ז: "א"ר יוסי ב"ר דוסא: כנען הוא אליעזר, ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך".
איך הארור הפך לברוך? מובא במדרש בר"ר פרשה ס סימן ב: "כתיב (משלי יז) 'עבד משכיל ימשול בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה', עבד משכיל - זה אליעזר, ומה השכלתו, אמר כבר קללתו של אותו האיש בידו שמא יבוא כושי אחד או ברבר אחד וישתעבד בי מוטב לי להשתעבד בבית הזה ולא בבית אחר, ימשול בבן מביש - זה יצחק, שבייש את כל עובדי כוכבים בשעה שנעקד על גבי המזבח, ובתוך אחים יחלק נחלה בתוך ישראל, מה אלו מזכירין זכות אבות אף זה מזכיר".
חז"ל מסבירים שאליעזר בחכמתו בחר להיות עבד אברהם, וכך הפך את חולשתו וקללתו של כנען כעבד למקור של ברכה למעלה ויתרון, כי עבד נהנה מאדונו מכל אשר נמצא עמו, וכך אליעזר נעשה עבד נאמן לאברהם וזכה ליהנות מכל האוצרות הרוחניות שבבית אברהם, עד שהפך להיות דולה ומשקה מתורתו של רבו, ובמצב כזה הוא כבר אינו ארור אלא ברוך.
וכעין רעיון כזה אמרו חז"ל (יומא דף עה עמוד א): "תניא, אמר רבי יוסי: בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מדת בשר ודם, מקניט את חבירו - יורד עמו לחייו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, קלל את הנחש - עולה לגג מזונותיו עמו, יורד למטה - מזונותיו עמו. קלל את כנען - אוכל מה שרבו אוכל, ושותה מה שרבו שותה. קלל את האשה - הכל רצין אחריה, קלל את האדמה - הכל ניזונין הימנה".
כל אלו שנענשו בקללה ניתן להם אפשרות לנצל את קללתן לטובה ולהפוך אותה לברכה, העבד יכול לנצל את עבדותו לטובה וליהנות מכל מה שרבו אוכל ושותה, וכן האשה בנשיותה יכולה להביא לכך שבעלה יעשה כל מה שלבה חפץ.
וכך כל המעלות שזכה בהן אליעזר נבעו מהיותו עבד נאמן לרבו, וכל עוד היה אליעזר דבוק באברהם הוא הפך להיות ברוך, אולם אם היה חושב מחשבות שהנה כל המעלות שזכה בהן ראויות לו מצד עצמו, והוא משתווה לאברהם בקלסתר פנים ובידיעת התורה, ובאומץ לבו להילחם באויבי אברהם, בכך הוא מאבד את מידתו כעבד אברהם, וממילא מאבד גם את כל סגולותיו וחוזר להיות ארור. וזה מה שאברהם אומר לו שאם התחתן עמו ירגיש כשווה בין שווים עם משפחת אברהם יחזור להיות ארור, וזה לא כדאי לו.
לאן יכולות מחשבות של אליעזר שהוא שווה לאברהם להביא אותו? ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא רמז צח: "נכנס תחרות בין ישמעאל לאליעזר אמר ישמעאל עכשיו מקריב אברהם את יצחק בנו לעולה מוקדת ואני בנו בכורו ואני הוא היורש את אברהם. א"ל אליעזר כבר גרשך כאשה המתגרשת מבעלה ושלחך למדבר, אבל אני עבדו משרת אותו ביום ובלילה ואני היורש ורוח הקדש משיבה אותן לא זה יורש ולא זה יורש". כאן אנו מוצאים את אליעזר שמח בעקידת יצחק כדי שהוא ימות ואז הוא ירש אותו, וזו מחשבת "ארור" של עם הדומה לחמור.
מאידך בשעה שאליעזר מתבטל לאברהם ומבצע את שליחותו נאמנה, הוא שומע כעין בת קול היוצאת מפי לבן "בוא ברוך ה' " והוא מבין שהוא הפך לברוך.
בסופו של דבר, אליעזר עמד בניסיון הגדול והתגבר על הנגיעה האישית שהייתה לו, ובזכות זה היה בין יחידי סגולה שניכנס חי ל"גן עדן" כמובא בדרך ארץ זוטא ספ"ק: "אליעזר עבד אברהם נכנס חי בגן עדן".
עוד מצאנו שאליעזר ששימש את אברהם בחייו זכה לשמשו גם לאחר מותו, וכך מספרת עליו הגמ' (בבא בתרא דף נח עמוד א): "ר' בנאה הוה קא מציין מערתא, כי מטא למערתא דאברהם, אשכחיה לאליעזר עבד אברהם דקאי קמי בבא. א"ל: מאי קא עביד אברהם? א"ל: גאני בכנפה דשרה וקא מעיינא ליה ברישיה. א"ל, זיל אימא ליה: בנאה קאי אבבא. א"ל: ליעול, מידע ידיע דיצר בהאי עלמא ליכא. עייל, עיין ונפק".
כמה מרגש התיאור החי הזה במערת הקבורה, של אליעזר שומר את פתח המערה, ורבי בנאה מבקש ממנו רשות להיכנס, ולשאול את אברהם ושרה אם הוא יכול להיכנס, והם שוכבים שם כזוג, כפי שהיו בחייהם כך במותם.
לסיכום, למדנו מאליעזר מסר חשוב, שעל כל אחד לנצל את כוחותיו לפעול לפי מה שהוא, ולפעמים דבר שנראה אצלו כחיסרון יכול לשמש מנוף להצלחה אם ישתמש בו לטובה, כמו אליעזר שניצל את עבדותו להגיע לרום רוחני נשגב, והצליח להפוך את הארור לברוך, ואם אחים יחלוק נחלה, וניכנס חי לגן עדן, דבר שזכו לו רק יחידי סגולה.

^ 1.תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יז עמוד א: "מרגלא בפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים".
^ 2.נכד הבעש"ט
^ 3.עיין תוספות כתובות דף ז עמוד ב שאליעזר היה שליח לקדש את רבקה וברך ברכת אירוסין. ובפרקי דר"א פרק טז שהם ברכו ברכת נישואין משעה שרבקה נמסרה ללכת אחריו.
^ 4.בר"ר פרשה ס סימן ג: "ד' הן שתבעו שלא כהוגן, לג' ניתן כהוגן, לאחד ניתן שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם, כלב, שאול, יפתח, אליעזר אמר והיה הנערה אשר אומר אליה וגו' הא אלו יצאה אמה אחת והשקתו היה משיאה לבן אדונו, אתמהא, וזימן לו הקדוש ברוך הוא כהוגן".
^ 5.הרבי מקוצק עונה: שבפעם הראשונה אליעזר עדין לא היה מודע לסיבה שהוא שואל שאלה זו, ורק אחרי שהיה ברור שהאשה המיועדת היא רבקה הבין למפרע שהייתה לו נגיעה אישית שבגךללה שאל שאלה זו.
^ 6.כמו שהשטן נתן מתנה למשה רבינו שניצח את המלאכים וויכוח, האם להוריד תורה לבני אדם.

חיי שרה

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

ענינו של יום
לפני ה' תטהרו
תשרי תשפ"ג
חיי שרה
עבד משכיל
כסלו תשפ"ג
עיונים בעניני חנוכה
דיוקים ב'מגילת תענית'
כסלו ה'תשס"ב
ויחי
מלכות מהי?
לפרשת ויחי
פרשת ויחי תשס"א

חיי שרה

31 דק'
אור החיים על הפרשה
פטירת שרה אמנו
אור החיים על פרשת חיי שרה - חלק א'
הרב חיים כץ | כ"א חשוון תשפ"ו
44 דק'
חיי שרה
יצחק ותפילת מנחה
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד חשון תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש חיי שרה
רבנים שונים | חשון תשפ"ו
34 דק'
אור החיים על הפרשה
קנין מערת המכפלה
אור החיים על פרשת חיי שרה - חלק ב'
הרב חיים כץ | כ"ב חשוון תשפ"ו

חיי שרה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

ספר שופטים
סוד השערות
פרק ט"ז
הרב אלחנן בן נון | סיוון תשס"ט
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
המתח שבין רועי הבקר והצאן
המתמטיקה של רועי הבקר והצאן
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ח
מאבני המקום
התרת נדרים בפתח ובחרטה
מאבני המקום כרך ט"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אייר תשע"ג

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב יוסף צבי רימון
הרב אליעזר מלמד
הרב בני אלון
הרב יהושע שפירא
הרב שבתי סבתו
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב הלל גפן
הרה"ג צבי שכטר

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז